הסוד של טליה ונטע

הסוד של טליה ונטע

כ”ג אלול:

יומני היקר שלום!

אני ממש מתרגשת, אתה בטח סקרן לדעת למה, אני אגלה לך.

מחר היום הראשון לכיתה ו’.

יש לי קלמר ותיק חדשים תואמים.

מחר אני אגיד לך איך היה.

 

כ”ד אלול:

יאוו יומן אתה לא תאמין מה קרה לי היום בבית הספר, אז ככה.

הגעתי לבית ספר בשמחה רבה, ואז ראיתי מישהי לא מוכרת.

תהיתי לעצמי –  מי זאת?!

נכנסתי לכיתה וראיתי את כל החברות משנה שעברה בכיתה חוץ מאחת.

הבטתי ופתאום קלטתי – זאת הילדה שראיתי בכניסה לבית ספר!

נגשתי אליה ושאלתי אותה: “רוצה לשבת לידי?” הילדה אמרה לי שהיא רוצה.

לאחר מכן, שאלתי אותה “איך קרואים לך?” היא ענתה לי “קוראים לי נטע”.

“מה השם שלך?” היא שאלה אותי, “לי קרואים טליה” השבתי לה.

גלינג גלונג, נשמע הפעמון שקטע את שיחתנו. המורה נכנסה לכיתה וישבנו. “שלום בנות יקרות!- פתחה המורה את דבריה. “היום הצטרפה אלינו נטע המתוקה. בבקשה לשתף אותה במשחקים.” המורה הוסיפה ואמרה: “דרך אגב, יהיה בשיעור השני טקס של כיתה א’.

אפשר להתחיל בתפילה.” וכשגמרנו להתפלל, התחלנו בשיעור תורה.

גלינג, גלונג. נשמע הצלצול. המורה הודיעה שאפשר לצאת לטקס . באמצע שירדנו אני ונטע התחלנו לדבר. “מאיפה הגעת לפה?” שאלתי אותה. “מרמת הגולן” “את הבכורה?” “כן”. היא השיבה, “הי! גם אני הבכורה!” קראתי. הגענו בדיוק בזמן. “שלום תלמידי בית ספר אור נווה!” אמר המנהל. אנחנו נרגשים לפתוח את שנת הלימודים החדשה בשמחה. את הטקס יובילו כיתה ו’ בנים.”

בתום הטקס, נשמע הצלצול להפסקה. רצנו למתקנים. נטע נתקעה באבן ונפלה על הרצפה וקבלה מכה ברגל.

נבהלתי ממש! מה קרה לה?! קראתי למורה והמורה אמרה: “כל הכבוד טליה! לכי לשחק ואני אטפל בזה.” “לא!” קראתי, “אני רוצה להישאר עם נטע! “מצטערת טליה” אמרה המורה את לא יכולה לבוא איתנו עכשיו. היום או מחר אחרי הלימודים תוכלי לבוא לבקר אותה.” “טוב” אמרתי וחזרתי בעצב לכיתה.

בשיעור השלישי המורה אמרה: “בנות יקרות! היום בהפסקה נטע הילדה החדשה שברה את הרגל. היא מאוד תשמח בביקורים שלכם, אז בבקשה תבואו לבקר אותה. מי רוצה לבוא היום?” קפצתי ממקומי ואמרתי: “המורה! אני רוצה!” “מעולה.” היא אמרה. “טליה תבוא היום. ומי מחר? אף אחת לא ענתה. בנות, מה קורה?” היא שאלה. “אני יכולה לבוא גם מחר” עניתי לה. “טליה איזו צדיקה את!” ענתה המורה “להביא לה את הספרים והדפים?” שאלתי. “כן. היא תשמח.” המורה השיבה. מי רוצה לתת רעיונות איך לשמח אותה?” שאלה. “זום” “חוברת משחקים וחידות” “סרטון” “ברכה” רעיונות נשמעו מכל עבר. “שקט!” התגברה המורה על הרעש והבנות השתתקו. “אנחנו נעשה לה כמו שאמרתם- נעשה לה סרטון ברכות, נביא לה חוברת משחקים וחידות ונעשה תורנות לבקר אותה” אמרה המורה

” אני ראשונה” “אני ראשונה” צעקו כולן. “נעשה לפי הרשימת שמות” נשמע קולה של המורה מתוך כל המהומה

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »