שם הסיפור: מייצרי החלומות
” אופק, לך לישון!” אמרה לי אימי. הייתי באמצע משחק מחשב, וממש לא התחשק לי לישון. “אבל, אימא, אני באמצע משחק, אולי אני יכול רק לסיים את ה…” “לא! אתה צריך ללכת לישון, כבר מאוחר” קבעה אימי ויצאה מחדרי.
כיביתי את המחשב וחשבתי לעצמי שזה ממש לא הוגן… עליתי למיטה ולא הצלחתי להירדם… לפתע שמעתי קולות…
שמעתי קול צפצפני שאמר: “נראה לי שהוא ישן”. “טוב, אז יש כמה אפשרויות” אמר קול אחר שנשמע יותר מבוגר. “יש לנו חלום על.. טיול משפחתי שמשתבש בארץ השדונים והפיות. קלאסי!” והוסיף: “יש לנו עוד חלום, על ניצחון בטורניר הכדורגל הבית ספרי, זה נשמע לי בסדר”. “שניהם לא טובים,” נשמע קול שהיה מבוגר יותר מכל השאר “הוא אפילו לא אוהב כדורגל” “טוב, אז יש לנו פה עוד שתי אפשרויות, נסיעה על כדור פורח ורכיבה על נמר”…
הדלקתי את האור כדי לראות טוב יותר. ” הוא ער! תברחו!” קרא יצור בערך בגובה עפרון, הוא היה לבוש בבגד בצבע כחול כהה והיה לו שיער אדום כהה ופנים עגולות. קולו היה צפצפני מאוד, והייתה לו גם מצנפת בצבע תואם לבגד ובזמן שנפל ממיטתי נפלה לו המצנפת. לידו היה עוד יצור שלבש בגדים כמו שלו, היה לו זקן ארוך אפור, והמצנפת שלו הייתה מסודרת על ראשו בצורה קפדנית. הוא החזיק בידו סלסלה שבתוכה היו כל מיני צנצנות עם אבקות בתוכן, כל צנצנת בצבע ובגודל שונה. לידו היה יצור עם משקפיים עגולים ובגדיו היו תואמים ליצורים האחרים, המצנפת שלו הייתה מסודרת ברישול, ובידו הוא החזיק ספר אדום, הוא נראה מבוהל מאוד והספר נשמט מידיו. הם התחילו לברוח לעבר דלת חדרי. היצור בעל המשקפיים נעצר לפתע ורץ חזרה “היי, מי אתה?” שאלתי אותו בזמן שטיפס בחזרה על מיטתי “אאאאהה…” הוא צעק בבהלה, והתעלף. “אוי לא!” צעק היצור שמצנפתו נפלה לו. “טובי, אל תדאג אנחנו באים להציל אותך!” אמר היצור עם הזקן ושניהם רצו חזרה ליצור שהתעלף. “טובי, קום!” אמר היצור שמצנפתו נפלה. הוא היה נראה הקטן בחבורת היצורים. “קנזל, תעשה משהו!” הוא אמר ליצור בעל הזקן “אין לי מה לעשות, נורי, אנחנו נצטרך לחכות עד שטובי יתעורר. אני מניח שהוא יתעורר עוד דקה בערך, אולי יותר, או פחות” אמר קנזל.
“מי אתם? ומה אתם עושים בחדרי?” שאלתי אותם “אנחנו מייצרי חלומות, תפקידנו לייצר חלומות ולדאוג שבני האדם יחלמו אותם” אמר קנזל. “רק שלושתכם?” שאלתי אותו. “מה פתאום!” צחק קנזל “יש כמונו עוד מיליונים!” “למה אתם מייצרים חלומות? חלומות זה לא נראה לי דבר כל כך חשוב.” אמרתי “הו אופק, חלומות זה אחד הדברים החשובים בעולם! בלי חלומות העולם של בני האדם ייראה מאוד אפרורי, אתם תהיו מאוד כעוסים ורגזניים, ולכן אנחנו עושים עבודה מאוד חשובה, אתה מבין?” אמר קנזל. הנהנתי בראשי לכן “קנזל!” אמר נורי “טובי התעורר!”
“מה אני עושה פה?” אמר טובי בזמן שהחזיק את ראשו בבלבול “אני קנזל, אגב.” אמר קנזל “זה טובי וזה נורי, נורי הוא כותב את הבסיס של כל חלום, נורי לאחר מכן בונה לחלום שנבחר עלילה ואני דואג לכך שהחלום יגיע אליך דרך אבקה שאני מפזר עליך בזמן שאתה ישן, בבוקר לא תזכור שום דבר מזה. בעצם, זה יהיה החלום שלך ללילה הזה” הסביר לי קנזל בזמן שפיזר עליי אבקה לבנה.
“לילה טוב” אמר נורי ואז הם קפצו מחלוני לבית אחר, לייצר חלום לילד אחר.
