במדינה קטנה חיה משפחה שקטה ונחמדה. במשפחה אבא שמעון , אמא בתיה שהייתה מאוד חולה והילד הקטן בין הזקונים שקראו לו דני. הוא היה בן שמונה והיה סקרן מאוד. המשפחה חיה בבית קטן והתנאים היו קשים והפרנסה הייתה בדוחק. הבית ניצב בקצה הרחוב ליד גבעה קטנה על הגבעה היה עץ אלון גדול ומתחתיו היו פרחים רבים יפים . פעם אחת כשהלך דני לטייל ביער הסמוך הוא שמע קולות וראה משהוא זז בין העצים . דני ידע שביער מסתובבים חיות טרף והוא לא רצה להיתקל באיזו חיה גדולה , הוא החליט אולי אבדוק ל מה מקור הקולות, ברגע שהרים את הענף הוא לא האמין למראה עיניו .
מתחת לענף היה מונח לו שם עופר קטן פצוע, רגלו דיממה ,הוא השמיע קולות של כאב ואנחה ודני מיד נחלץ לעזור לו לקום על רגליו .
ואמר בוא אני יעזור לך אני אוכל לקחת אותך לבית שלי.
העופר השמיע קול של תודה וקפץ לידיו , אל תדאג חמוד אני אקח אותך לביתי ואתן לך מקום לישון ואוכל לאכול .
הוא שוב פעם השמיע קול של תודה והתכרבל בתוך ידיו של דני .
כשהגיעו הביתה דני אמר: “הנה כאן זה הביתי, יהיה לך נח פה והנה כאן זו גינתי יש פה הרבה פרחים יפים אתה תאהב אותם העופר ירד מידיו ש דני וניגש להריח את הפרחים היפים .
אתה רוצה עוד? שאל דני ? הנה תראה בראש הגבעה יש מלא פרחים ויש שם עץ אלון שתוכל לאכול ממנו את העלים . ורץ אל העלים דני נכנס הביתה ומיהר לספר לאביו את כל מה שקרה . “אבא תראה מה מצאתי ביער, אבא שאל: “מה מצאת הפעם דני? בוא תראה הוא אמר לאביו והם יצאו מן הבית.
כשהגיעו לראש הגבעה אבא קרא קריאה של התפעלות מה זה דני? מצאת עופר? והוא לא סתם עופר אבא הוא ממש צעיר רגל הימנית פצועה , וואו קרא אבא: “צריך לחבוש אותה מהר בוא עופר קטנצ’יק נכבוש לך את הרגל .
אבא הרים אותו והכניס אותו לבית , כשנכנסו לבית אבא פתח את הארון והוציא משם תחבושת “את התחבושת הזאת אמר אבא אני שומר למצבי חירום, והפציעה של העופר הזה זה ממש מצב חירום !
אבא ניגש למלאכת החבישה ודני הלך להביא לעופר אוכל , באמצע שהוציא עגבניות ומלפפונים מהמקרר אמר לאביו: “אבא צריך לתת לעופר שם, נכון אמר אבא איך אתה רוצה שנקרא לו? נקרא לו עופרי”, מה אתה אומר על השם החדש שלך? שאל אבא את העופר ? עופרי קפץ על רגליו האחוריות והשמיע קול של שמחה . יופי אמר אבא עכשיו בוא ונמצא לו מקום לישון .
אבא אולי הוא ישן איתי במיטה ? :”אמר דני.
לא ולא אמר אבא הוא עלול להפריע לך לישון במיטה . אז אולי הוא ישן בקופסת הצעצועים שליד המיטה שלי? “בסדר אמר אבא” והם נכנסו לחדר של דני. החדר של דני היה די קטן היה בו ארון אחד ומיטה וכמה צעצועים אבא הציע לדני לסדר את ארגז הצעצועים ולהניח את עופרי בתוך הקופסא. דני ניגש לעשות את מה שאביו אמר ובזמן שדני הניח את עופרי בתוך הקופסא אבא ניגש לחדר של אמא . “בתיה שאל אבא איך את מרגישה? “לא כל כך אמרה אמא טוב אמר אבא באנחה תכף אכין לך תה . את רוצה לראות מה דני הביא הביתה? מה הוא הביא ? שאלה אמא בסקרנות .
הוא הביא עופר קטן . “מה? אמרה אמא , יפה מאוד אבל איפה נשים אותו ? . דני הניח אותו בקופסת הצעצועים שלו אמר אבא , יופי אמרה אמא בחיוך וחזרה לישון .
אבא חזר לראות מה קורא עם דני ועם עופרי וכשנכנס לחדר ראה את דני יושב על מיטתו ולידו ישב עופרי הקטן, דני היה באמצע להקריא לעופרי סיפור . אבא אמר לעצמו איזה חמודים אני לא אפריע להם , מחר יהיה יום נפלא אני מקווה ונרדם, למחרת בבוקר אבא קם מהמיתה והלך להעיר את דני הוא נכנס לחדר ולחש לדני באוזן “תהנה בבית הספר חמודי” דני קם התמתח וניגש להעיר את עופרי . קום בבקשה! אמר דני היום אני צריך ללכת לבית הספר , בסדר עופרי?
בסדר השיב בקול של עופרים וחזר לישון . דני יצא מהחדר והתארגן ללכת לבית הספר כשניכנס למטבח אמר: “בוקר טוב ושאל: אמא הכנת בשבילי את הסנדוויץ’? כן חמודי שלי היא אמרה . אמא אמר דני את יכולה לשמור על עופרי בשבילי? “כן בשמחה ותהנה בבית הספר חמודי שלי, .
בית הספר היה במרחק כמה רחובות מהבית של דני, והוא כל יום היה הולך רגליי לבית הספר ההליכה הייתה די ארוכה .
בכל פעם שדני הלך ברגל לבית הספר הילדים מרחוב ניטרלי שנסעו באוטובוס עשו לו בכל בוקר פרצופים של קוף וזה מאוד עצבן את דני .
כשהגיע לשערי בית הספר השומר אבי אמר לו: “בוקר טוב דני שיהיה לך בהצלחה בלימודים היום”! . “תודה אמר דני ונכנס לבית הספר, כשהגיע לכיתה הוא גילה שיש רק ילד אחד בכיתה זה היה נוויל חברו הטוב. וכשנוויל שם לב שדני נכנס לכיתה שאל לשלומו ושיתף אותו במה שסבתה שלו קנתה לו כדור מבוך גדול וואו אמר דני: “מה צריך לעשות איתו “הנה תראה צריך להגיע עד לסוף, ואם אתה מגיע לסוף נפתחת לך תיבה, שאתה יכול לשים בה מה שבא לך! “מגניב אמר דני ושם את התיק שלו מתחת לשולחן . ואתה יודע נוויל מה לי יש בבית עופר קטן! עוד אספר לך על כך מחר.
כשחזר דני באותו היום מבית הספר הוא הרגיש שמחה בלב שיש לו חברים כמו עפרי ונוויל אבל הוא היה קצת עצוב כי הוא ידע שהוא צריך להחזיר את עופרי לטבע .
דני חשב לעצמו שהוא צריך לטייל יותר עם אבא ואמא ביער, ואולי הם יפגשו את כל המשפחה של עופרי . לפתע הוא ראה את הילדים שעושים לו תמיד פרצופים מחייכים אליו והוא השיב להם חיוך ונופף לשלום בחזרה . כי לא תקום ולא תיטור!
