ההזדמנות השנייה

זה היה בכיתה ג ..

יובל תלמידה חדשה שהגיעה אלינו מבית הספר בגולן הרחק מהישוב שלנו

שהיא נכנסה לכיתה הייתה בסוג של מבוכה ואכן התגברה על המבוכה , והציגה את עצמה

בקול ואמרה : “קוראים לי יובל ואני התלמידה החדשה”

באותו רגע בנות הכיתה הסתכלו והתמוגגו מצחוק על איך שהיא נראת , ולבושה

ברגע שהבינה מדוע בנות הכיתה צוחקות עליה פרצה בבכי גדול שאלה את עצמה למה ולא ראתה סיבה לכך

עד שחברה מהכיתה אמרה לה בשקט שזה בגלל איך שאת נראת , כשהמורה הבחינה ביובל שהיא בוכה בהפסקה ניגשה עלייה,

ושאלה מה קרה ?

יובל לא רצתה שהמורה תדע על המקרה שקראה עם בנות הכיתה , אז ענתה שנפלה בהפסקה

למחרת שוב המורה ראתה את יובל בוכה

שאלה מה קרה ?

ענתה : שוב פעם נפלתי

אבל למורה זה היה מוזר והחליטה לעשות מעשה ואספה את כל בנות הכיתה ודיברה על הנושא כבוד החברה

לאחר השיעור ניגשה מיכל למורה התוודה שבעקבות השיעור הבינה את התנהגות שלה

מה כוונתך שאלה המורה ?

אני הצקתי ליובל וגם בנות הכיתה וגם כשכל הכבידו עלייה לא ריחמתי עלייה כמה עצוב לי עכשיו

בנות הכיתה שמו לב שמיכל הלכה ליובל וכעת הבנות החליטו להציק לשניהן שאפילו אמרו להם שאם יגידו למורה הם יציקו הרבה יותר ואפילו יעשו חרם

הן היו מבוהלות מדבר הכיתה אבל לא ויתרו לוותר על הרצון להיות ביחד   ובעקר המשיכו אחרי יום הלימודים ואחר צהריים . הן אהבו לשחק אחת עם השניה יחד עם זאת ממש לא היה להן נוח ,כל בנות הכיתה משחקות יחד והן לבד בקצה החצר , והבנות מחפשות כל הזדמנות להציק להן

עם הזמן מיכל התחברה עוד ועוד ליובל,

 גילתה שיובל לא כמו שתיארו אותה אלא הפך ממש ! היא ילדה טובה ,נאמנה ,וחברת אמת

המקרה לימד את מיכל שלא להגרר אחרי החברה ולא משנה החיצוניות והעיקר אלא הפנימיות

בשיעור חינוך המורה דיברה על הנושא

“שמה שששנו עליך על תעשה לחברך”

ממש נגעה במה שאנו מרגישות .

לאחר השיעור הבנות ישבו ושוחחו על השיעור שהיה ורוב הבנות הבינו שעשו טעות התחרטו על מעשה שעשו התנצלו בפני יובל ומיכל

ורק שלוש בנות שלא הבינו למה  הן הולכות להתנצל

מה כל כך פגע בבנות הרי הן אשמות במראה שלהן והתחברות אחת לשניה ולא להיות עם כלל הכיתה הן שגרמו לכך שהכיתה תעשה עליהן חרם.

מאותו יום השמחה חזרה לכיתה, והבנות שחקו יחד בהפסקות, וגם לאחר הלימודים נפגשו הלכו ביחד לפעילות , וכך חלף הזמן באווירה טובה יותר. ולאחר כשבועיים , שלושת הבנות שנותרו בהתנהגותן , הבינו שכדאי להתנצל, ואין כמו השלום .

ולאחר חודשיים הגיעה ילדה נוספת חדשה לבית הספר , אותה כבר כל הבנות קיבלו אותה בסבר פנים יפות – בחיבוק ובחיוך , המורה  ראתה זאת מהצד והבינה שלאחר השיעורים שלה הם הבינו

שאל תסתכל בקנקן אלה במה שבתוכו

לאחר כשלוש חודשים הגיע התעודות הבנות בכיתה רצו לדעת כמה קיבלו מי בכינה חברתית לאחר שכל הבנות קיבלו הסתכלו ביחד על התעודות היו בהתרגשות פתחו וראו שכולם קיבלו ראוי לשבח

התרגשו נורא והלכו למורה ואמרו תודה על העזרה

לאחר יום התעודות

 המורה אמרה : שלמחרת נעשה בוקר כיתה

הבנות אמרו אוקי

ובהפסקה ישבו ואמרו שלאחר בית ספר ילכו לחנות לקנות למורה מתנה קטנה

המורה בזמן הפסקה חשבה מה אפשר להביא לבנות למחר לבוקר כיתה התייעצה  עם המורות אמרו לה שתביא לכל האחת מתנה שמסמלת בהצלחה בחצי שנה הבאה

בסוף הלימודים הבנות בכיתה הלכו לקנות מתנה

ושמרו אותה אצל יובל

למחרת הגיע הבוקר כיתה הבנות התחילו לארוך שולחן ובנתיים המורה חילקה לכל בנות את המתנה שאביא

הבנות נהנו

לאחר המסיבה הבנות הלכו לבתים שלהן ולמחרת הגיעו ללימודים בשמחה

לאחר כחודשים ניגמר השנה והבנות עשו מסיבת סיום יפה ואמרו תודה מורה 

בחופש הגדול הבנות נפגשו  שיחקו וצחקו

יובל אמרה : איזה כיף שכולן ביחד

וכל בנות הכיתה הצטרפו וצעקו נכון הכי כיף ביחד

כל הבנות היו ביחד והיה שמח 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »