מה אתם הרגשתם בתקופת הקורונה?
אם אתם הורים אז בטח מאוד ריחמתם על הילדים שלכם…
בואו ותשמעו מה אנחנו הילדים מרגישים!
אז שמי הוא יהלי שחר, בת בכורה למשפחה עם 4 אחיות.
אני בת 9 ואם תחשבו מהר תשימו לב שהקורונה התחילה בדיוק כשהייתי בכתה א’ ככה שאני לא באמת יודעת מה זה להיות תלמידה ללא הקורונה.
נשמע קשה נכון?
אז דווקא תתפלאו לשמוע שממש לא!
הקורונה דווקא הביאה איתה הרבה דברים טובים.
קודם כל והכי חשוב זכיתי להיות קרובה למשפחה שלי יותר מהרגיל.
למדתי שבחיים לא תמיד אני אקבל את מה שאני רוצה אבל בסוף תמיד מוצאים את הטוב.
למדתי להשתמש במחשב ברמה שאם לא היתה הקורונה לא הייתי יודעת בגיל הזה.
למדתי שקשר עם חברות בכלל לא תלוי במקום שבו נמצאים כי חברות אמיתית יכולה להיות גם מרחוק.
למדתי לחיות עם מסכה ששמרה עליי גם ממחלות אחרות.
למדתי שהיגיינה היא חשובה לא רק במגיפות.
למדתי להיות יצירתית כי עשיתי הרבה יצירות וכשחוזרים מבית ספר למי בכלל יש זמן ליצירות?
למדתי להסתדר לבד, בלי המורה ובלי עזרה מחברות, ואיזה כיף שיש לי את עצמי.
ואיזה ילד או ילדה בגילי יודעים בכלל מה זה נגיפים, נוגדנים, זומים, חיסונים, בידודים או חס ושלום סגרים.
למדתי מה זה אנטיגן ובדיקה סרולוגית ועוד מלא מושגים.
אנחנו ילדי הקורונה בעצם יותר חכמים.
אז הנה לכם העובדה שמקשיים לומדים.
אתם הגדולים בטח יודעים עכשיו קצת יותר טוב מה עובר בראשם של הילדים.
ועכשיו אנחנו מצפים מכולכם להסתכל רק על הדברים הטובים שבחיים ולא על הדברים הרעים.
ובכל זאת עכשיו אנחנו מתפללים לה’ שתגמר הקורונה כי כבר למדנו מה שהיינו צריכים ללמוד ממנה ואנחנו לא צריכים אותה יותר.
ומה שקרה לנו בקורונה ממש קשור למה שהרב קוק זצ”ל אמר:
אַהֲבַת כָּל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם – הִיא קוֹדֶמֶת לַכֹּל – שבעצם אנחנו מקבלים את כל מה שקורה באהבה.
אחר כך אַהֲבַת כָּל הָאָדָם – צריך לדאוג לכל עם ישראל, להתפלל לרפואת החולים ולשמור בעיקר על הזקנים.,
אַחֲרֶיהָ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל – שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת הַכֹּל, שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם – ואולי הקורונה היתה בכלל תיקון?
וְכָל אֲהָבוֹת אֵלֶּה הֵם אֲהָבוֹת מַעֲשִׂיוֹת, לֶאֱהֹב אוֹתָם, לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבָה, וְלִגְרֹם לָהֶם עִלּוּי
וְנַעֲלָה עַל כֻּלָּן אַהֲבַת ד’ (= אהבת השם), שֶׁהִיא אַהֲבָה שבְּפוֹעֲל אֵינָהּ גּוֹרֶרֶת בְּעֲצְמוּתָה שׁוּם דָּבָר, כִּי־אִם מָה שֶׁהַלֵּב מָלֵא מִמֶנָה – אנחנו מאמינים שה’ נתן את הקורונה לטובתנו .
זֶה הוּא הָאֹשֶׁר הַיּוֹתֵר נִשְׂגָּב – שאנחנו אוהבים את ה’ ושה’ אוהב אותנו וכל מה שקורה הוא לטובה.
מאחלת לכולם בשורות טובות והרבה בריאות ושאת הקורנה נספר כמו סיפור מהאגדות.
מאת: יהלי שחר, ג’-3, א.ד. רוטשילד.
הסוף!
