תכירו את משפחת אמרוסי…
פעם הייתה משפחה שרצתה לעלות לארץ ישראל, הם היו גרים בתוניס, והחלום שלהם היה לעלות לארץ לישראל…. הם חשבו מה הדרך הכי טובה לעלות? באחת השיחות הציעה גילה אמרוסי, אם המשפחה “בואו נפליג לארץ”, באותם הימים הטיסות היו מאוד מסוכנות ויקרות, וזו הייתה הדרך הכי קצרה ובטוחה. כל המשפחה התלהבה מהרעיון. הם החלו למכור את כל רכושם, את הבית, את המפעל, הכל. אספו את כל הכסף, מצאו אונייה שמפליגה לישראל, ועלו עליה בשמחה, מתרגשים לקראת הבאות.
באמצע הדרך, כשהאונייה כבר הייתה בלב הים, השתוללה לפתע סופת גשמים חזקה, ברקים ורעמים נשמעו ללא הפסק, האונייה זזה במהירות מצד לצד, הייתה בהלה גדולה. כולם הרגישו כאילו הם עוד רגע נופלים למים. כששככה הסערה התאספו כל משפחת אמרוסי, אך לא מצאו את רונית, הבת הצעירה… “כנראה נפלה למים”, דאגו כולם. “מה נעשה?” אמרו בצער גדול. אברהם, ראש המשפחה ניסה לעודד את כולם, היה קשה, אך בסוף הוא הצליח.. “אין עכשיו מה לעשות, זה לא יעזור כלום אם נהייה עצובים” הוסיף ואמר “אנו חייבים להיות בשמחה, ולהודות לה’ שאנו זוכים לעלות לארץ ישראל”.
ההפלגה המשיכה בשלווה, הים היה רגוע, משפחת אמרוסי סוף סוף זכתה להגיע בשלום לארץ. הם ירדו לחוף, נישקו את אדמת הארץ, והתרגשו שזכו להגיע לארץ… חוץ מרונית…
לפתע גילה שמעה קול מוכר. “ר-ו-נ-י-ת!” צעקה גילה בהתלהבות, “איך הגעת לכאן”, תספרי מה היה? רונית התרגשה כל כך לראות את משפחתה בריאה ושלמה, “חיכיתי לכם, ידעתי שתבואו!”
“איך הגעת לכאן?!” שאלו כל משפחת אמרוסי ביחד.
“מישהו מאונייה אחרת הציל אותי…
כולם התחבקו והתנשקו והודו לאל על הסוף הטוב.
