פרק-1 יום ההולדת
זה היה יום הולדת ה-10 של מיה היה זה ערב יפה מאוד כשאבא אמא ושתי האחיות שלה הגיעו עם העוגה הכי מפוארת שמיה אי פעם ראתה. כולם היתלהבו מאוד, במיוחד מיה.
הם נהנו והישתוללו קצת, ואז מיה פתחה את המתנות. היא שמחה במתנות שקיבלה ואמרה לכולם תודה רבה. כשהיא באה ללכת לישון, היא ראתה מתנה שהיא עדיין לא פתחה. מיה התרגשה ופתחה את המתנה, וראתה פאזל בלי שם. מיה התחילה להרכיב את הפאזל.
בשעה -10 בלילה מיה סיימה את הפאזל. הפאזל היה עם תמונה של חדת-קרן, ומיה השאירה את פאזל הגמור על הרצפה. באמצע הלילה מיה שמעה רעשים, היא הלכה לבדוק מה הרעש הזה ופיתאום ראתה את חדת-הקרן שהיתה בפאזל, אבל היא כבר לא היתה בפאזל- היאהיתה אמיתית!
“את באמת חדת קרן?” שאלה מיה, “ברור” ענתה חדת הקרן, “מה עוד ניראה לך שאני יכולה להיות? אני צריכה להגיד לך משהו חשוב מאוד אבל סודי ביותר”. “נוווווו מה זה?” אמרה מיה “תיקראי לי זוהרית” אמרה חדת הקרן. “ועכשיו אני אגלה לך את הסוד. הינה זה בא: מיה שתדעי שאת חלק מימני. את יכולה לעוף כמוני, ולהרגיש דברים מיוחדים כמוני ולעזור לעולם כמוני. וכל עוד הפאזל שלם את תוכלי לראות אותי ולהרגיש אותי”
“וואו” אמרה מיה. ” אני באמת מרגישה מיוחדת עכשיו”
“עכשיו תעלי על הגב שלי ועופי איתי לעולם חדי-הקרן”
מיה וזוהרית עפו יחד דרך בעננים לעולם די הקרן
“וואו זה עולם חדי-הקרן?” אמרה מיה. “כן, רואה את כל חדי-הקרן האלה? כל חדת-קרן או חד-קרן הוא חלק מימך. עד שתפרקי את הפאזל וכשזה יקרה אני חוזרת לפאזל ואם את מרכיבה אותו שוב אני חוזרת למציאות. אבל חשוב לי להגיד שלא תמיד אני אהיה איתך, אני עושה גם דברים אחרים, אבל ברגע שתיזדקקי לי אני יופיע למחרת”.
יום אחרי יום ההלודת מיה חזרה לבית הספר וסיפרה את מה שקרה עם זוהורית בכיתה. כולם צחקו ואמרו למיה שהיא מוזרה אז היא הלכה לישתוף פנים ופיתאום ראתה את זוהרית.
“זוהרית! מה את עושה פה?”
“אמרתי לך שתיזדקקי לי אני יבוא. עכשיו בואי נראה להם שצדקת”
ואז מיה אמרה קדימה והיא וזוהרית נכנסו יחד לכיתה.
כולם ראו שמיה צדקה כולם האמינו לה ומאז מיה היתה מאושרת ביגלל חדת-הקרן
