ארבעת היסודות
לילה אחד אכילס ישן ובחלומו הוא היה סמוראי. כשפקח את עיניו הוא ראה ליד המיטה מגילה ולידה חליפת סמוראי. אכילס פתח את המגילה, ושם היה כתוב: בוא לבית ברחוב הרצל 54 בשעה 18:00 מחר. אכילס לא הבין כלום, אבל בסוף הוא החליט ללכת. אחרי שהוא הגיע לרחוב הרצל 54, הוא מצא על הדלת עוד מכתב. במכתב הופיע שהוא צריך להביא את החליפה. הוא לא ראה שם אף אחד, אבל הוא היה סקרן והלך להביא את החליפת סמוראי. אחרי שהוא חזר לרחוב הרצל 54 היה שם מכתב נוסף שבו כתוב “תלבש את החליפה שלך”. עכשיו הוא ממש התעצבן, “מי אתה?!” הוא אמר בכעס. ואז הופיע על הדלת בכתב זוהר “בוא לחצר האחורית”. עכשיו הוא כבר ממש ממש התעצבן “מי אתה???” הלב שלו דפק אבל הוא התקדם לעבר החצר האחורית. שם עמד מאחורי עץ ולבש את החליפת סמוראי שלו.
לאחר שלבש אותה הוא שם לב שלחליפה מחוברת חרב. ואז הוא שמע קולות “זה עבד, זה עבד”. הוא הסתובב לחפש את האנשים, אבל לפני שהוא הצליח לפגוש אותם הוא ראה כמה מאוחר וחשוך והבין שהוא חייב ללכת הביתה. הוא אמר בקול רם: “מחר אגיע שוב! והפעם נפגש!!”
הוא חזר לביתו מרוגש ומסוקרן. אבל לא סיפר לאף אחד מה שקרה לו. למחרת הוא שוב הלך, הפעם עם החליפה והחרב, לחצר האחורית. הוא היה נחוש לפגוש את מי שנתן לו את החליפה. סוף סוף הוא ראה אותם, אלה היו רוחות רפאים שחיכו רק לו. הם אמרו לו שהם אמנם רוחות, אבל רוחות טובות ויש לו משימה חשובה שהם צריכים להעביר לו. “בוא אחרינו!” הם אמרו. בהתחלה הוא לא הסכים לבוא, אבל היה קל מאוד לשכנע אותו, אחרי 4 דקות בדיוק הוא בא אחריהם.
הם ירדו מתחת לאדמה והגיעו למכרה משונה. אכילס ראה שם הרבה כורים. הוא שאל את הרוחות שהביאו אותו “מה כל האנשים האלה מחפשים?” הם אמרו לו: “אתה תבין הכל!” “אבל קודם אנחנו רוצים להסביר בכלל מי אנחנו ומי אלה”. לפתע אכילס שם לב שהיו ליד הרוחות 3 לוחמים סמוראים. “אלה השומרים שלנו. ואתה גם!!”. “מה?!?!?!” “לפי המסורת שלנו, אנחנו חייבים 4 סמוראים אמיצים, ואתה הרביעי!” הרוחות הסבירו לאכילס שהמשימה שלהם היא למצוא את 4 היסודות שנמצאות בצורת גולות במכרה. לאחר שמוצאים אותם, חייבים להגן עליהם מכוחות הרשע.
כדי להגן על 4 היסודות, אתה חייב להתאמן ולהיות סמוראי נועז. מחר אתה מתחיל את האימונים. אכילס חזר לביתו מפוחד. “איך אני אגן על יסודות העולם?!? זה לא יצליח”. אבל הוא רצה לנסות. למחרת הוא הגיע שוב למכרה. הפעם המכרה היה שונה, מהתקרה השתלשלו 10 סכינים חדות שהתנדנדו מצד לצד. אכילס שאל בקול רועד, “למה יש פה המון סכינים??”. הרוחות ענו לו ברוגע “בשביל לאמן אותך”. “מה???” פשוט תדגימו לו, ענו הרוחות. יאן, הסמוראי הזקן מכולם החל לרוץ בין הסכינים עד שהגיע ללא שריטה לצד השני. “אני לא עובר את הסכינים האלה” אמר אכילס. “טוב, נו”, כרגיל היה קל לשכנע אותו. הוא התחיל לרוץ. אחרי כמה שניות סכין כמעט פגעה בו, אבל ארתור מנהיג הסמוראים הציל אותו.
כעבור שנה של אימונים מפרכים יום יום הוא כבר היה סמוראי מושלם.
יום אחד בעודם במכרה מתאמנים בקרב חרבות, שמעו צעקה “מצאנו מצאנו” הם רצו מהר וראו את הכורים עם הגולה של היסודות. “עכשיו נגלה את היסוד של הגולה, והיא תיבחר מבין הסמוראים את מי שיוכל להגן עליה”, אמרו הרוחות. הגולה בחרה את מנהיג הסמוראים שקראו לו ארתור, והעניקה לו את כח האש. החליפה של ארתור מיד נצבעה בצבעי האש והחרב שלו זהרה והתחממה. “היי היי מצאנו עוד גולה” הם שמעו את הכורים קוראים. הגולה השניה בחרה את אכילס והעניקה לו את כח המים. החליפה שלו הפכה להיות בצבע כסוף והחרב הפכה להיות גמישה. לאחר יומיים נמצאה הגולה השלישית. היא בחרה את הלוחם הזקן והחכם מכולם, יאן והעניקה לו את יסוד הרוח. החליפה של יאן נתנה לו את הכח להיות רואה ואינו נראה. לאחר 10 ימים נמצאה הגולה הרביעית, שבחרה את הסמוראי הענק מכולם – גוליית. היא העניקה לו את יסוד האדמה. החליפה העצומה שלו הפכה להיות חומה. החרב שלו הפכה למכשיר שיורה אבנים.
הרוחות והסמוראים היו מאושרים. סוף סוף מצאנו את 4 היסודות ואנו נגן עליהם היטב. לפתע שמעו מכיוון הכורים צעקות, “מה קרה? יש עוד גולה??” שאלו אותם. “לא! זה הפולומטי, סמוראי הערפל!!”.
הפולומטי שמע שמצאו את 4 היסודות והגיע לקחת את הגולות. “טוב, אז מסתבר שהוא בא להילחם נגדנו כי אין עוד גולה שנשארה בשבילו”. אמר אכילס בחיוך. “אז בואו נסתתר ונלכוד אותו.”
הפולומטי חיפש את הגולות, הוא ידע שהסמוראים לא עזבו את המכרה אז הוא ניזהר מאוד. הוא חשב שהוא ניצח כאשר הצליח לראות את החרב הזוהרת של ארתור, שהובילה אותו בדיוק אל המלכודת. הוא נפל לבור. אבל מכיוון שהיה סמוראי הערפל, הוא הסתדר מצוין במקום חשוך. הוא הצליח לצאת ולהימלט. בשניה האחרונה אכילס עם החרב הגמישה הצליח להרטיב את כולו עד שהערפל התפזר. עכשיו עמד הפולמטי רטוב ורועד מקור. הוא לא נכנע, הוא ניסה לברוח ולהילחם אבל הם הצליחו לתפוס אותו אחרי קרב אכזרי מאוד.
בחליפת הערפל מצאו מפה שמובילה לארמון החשכה. שם נמצא מלך הסמוראים האפלים. “אנחנו חייבים לתפוס את המלך המרושע”, הכריזו הרוחות. “אבל איך?” שאל גוליית. “נשתמש בכוחות שלנו” קבע אכילס.
בעזרת הרוחות רפאים פענחו את המפה, שהובילה אותם לארמון האפל והנורא. הם הצליחו לעבור את השומרים בזכות חליפת הרואה ואינו נראה של יאן. בשקט חדרו לארמון והגיעו למלך שחיכה להם. הוא תפס אותם בזכות מלכודת רשת. אבל הם הצליחו לקרוע אותה בזכות גוליית הענק והחזק שהפיל את המלכודת ובזכות החרב הגמישה של אכילס שהצליחה לפרום את הקשרים. לאחר קרב קשה מאד הצליחו להביס את כל סמוראי האפלה. הם חזרו שמחים מאד למכרה.
הרוחות שמחו והריעו לסמוראים. אבל הם היו עצובים כי בזמן המלחמה הפולנטי ברח מהם והם לא הצליחו לעצור אותו. “עכשיו יש לנו את 4 היסודות, מה יכול להשתבש?” שאל ארתור. “יש לנו אויב רשע שימשיך לחפש אחרינו… אבל נהיה מוכנים לקראתו” אמר אכילס בחיוך.
