נעמי נכנסה הביתה מיוזעת ונסערת. אמא שלה שאלה אותה: “מה קרה?” נעמי ענתה: “אני אספר לך. זה סיפור ארוך מאוד.” “הכל התחיל קצת אחרי שהתחלנו את הפעולה. המדריכה יעל אמרה: ״ עכשיו נשחק אמת או חובה או סולם אהבה״. אז התחלנו לשחק, סובבו את הבקבוק והוא יצא על יאיר ועל בועז. יאיר ביקש “אמת” אז בועז אמר לו: ״בבקשה תגלה לנו אם אתה מאוהב ובמי״. יאיר ענה לו: ״מה! לא! אני לא מסכים לספר.״ אבל בועז לא הסכים לוותר לו. בסופו של דבר, יאיר ברח. משום מה אנחנו המשכנו לשחק והתעלמנו ממנו. המשכנו במשחק ואז יצא שוב פעם בועז והפעם עם עדי. יאיר חזר וצפה בבועז שואל: ״עדי, אמת או חובה או סולם אהבה?”. עדי ענה לו: “אמת״. בועז שאל שוב את אותה השאלה אבל כשראה בועז שעדי מתבייש לענות, ריכך את קולו ולא ביקש ממנו שוב. יאיר ראה זאת והרגיש שהוא מוכרח להתערב. הוא לא הסתפק בלעמוד בצד ולכן, אמר לבועז: ״מה! לעדי אתה מסכים לוותר ולי לא?!” בועז היה מעט נבוך אך לבסוף ענה:״ ויתרתי לעדי ולא לך משום שאני יותר חבר של עדי מאשר שלך״. יאיר רצה בכל ליבו להטיח את חמת זעמו בבועז וענה לו: ״ אני לא רוצה לדבר איתך יותר! חצוף! אני לא מסכים שתעליב אותי ככה בפני כולם.” לאחר מכן, המשך המשחק עבר בשלווה ובנחת, עד ששוב התחילו הצרות כשהגיע תורם של עידו וצור. עידו שאל את צור: ״ אמת או חובה או סולם אהבה?״ צור ענה לו: ״סולם אהבה״. עידו שאל אותו: “נהורה, אורי, ואותי (נעמי)”. צור ענה: ״את נהורה לפח, אותי (נעמי) לדייט ואת אורי להתחתן״. אחר כך פרץ ויכוח גדול בין הבנות לבנים – הבנות צעקו לצור: “איזה מאוהב אתה!” והבנים צעקו: “תפסיקו! אתן בעצמכן מאוהבות!”. בסופו של דבר, המדריכים ואפילו הקומונרית התערבו והפרידו בינינו. הלכנו בנפרד לערבית והביתה. “כך הסתיים הריב הגדול” אמרה נעמי.
אמא של נעמי אמרה לה:״ אני מבינה מהסיפור שלך שהייתה שם הרבה היסטריה. נשמע שהיית נבוכה מאוד.״ נעמי ענתה לה: “תודה שאת מבינה אותי. אבל יש לי עוד שאלה אלייך – בצד של מי את?״. אמא שלה ענתה:״ אני בצד שלך. אבל אתן הבנות וגם הבנים לא התנהגתם בצורה הכי מתאימה לגילכם. הייתם יכולים לפתור את הריב לא בצעקות״. נעמי ענתה לה:״ אני מבינה אותך, אני אתנצל בפני הבנים מחר בבית הספר. אבל שגם הם יתנצלו אחרת אני לא מסכימה בגלל שזה לא הוגן. גם הם אמרו מילים לא יפות והביכו את חלקינו”. אמא שלה ענתה: “נעמי, תקשיבי לי טוב טוב, אני רואה שאת כבר עייפה. תלכי לישון ואני אדבר עם ההורים של הילדים שהיו מעורבים במקרה זה.” נעמי ענתה תוך כדי פיהוק גדול: “טוב, לילה טוב, אני אלך לישון. רק אל תספרי בבקשה דברים אישיים”. אמא שלה ענתה: “, בסדר. לילה טוב חמודה שלי”. נעמי הלכה לישון וחלמה חלומות פז.
בוקר למחרת אמא שלה העירה אותה ואמרה לה: “בוקר טוב חמודה, דיברתי עם האימהות ואנחנו נדבר עם המדריכים ונראה איך לטפל בזה. חמודה שלי אני רוצה שלא תריבי יותר עם הבנים מכיתתך” נעמי ענתה: “תודה אמא. מה השעה?” אמא שלה ענתה:” השעה להתארגן לבי”ס”.
סוף
