המנגינה שבלב
היה היה כפר קטן ובא היו כמה בתים . בבית אחד תמיד נשמעו מנגינות, בבית הזה היו אם אב ובת. הבת נגנה בפסנתר כל היום . הכפר היה שקט ותמיד אנשי הכפר אהבו לשמוע את מנגינת הפסנתר שלה .זה שימח אותם מאוד כשהיא נגנה בפסנתר , זה כל פעם מחדש פתח להם את הלב זה היה מנגינה של אהבה וחוזקה. יום אחד הגיעה משפחה חדשה לכפר כל אחד מאנשי הכפר שיער איך תהיה המשפחה הזאת אבל אף אחד מהם לא צדק. היא היתה משפחה עצבנית רעשנית מציקה ומבולגנת יום למחרת הבת ניגנה היא ניגנה בפסנתר שלה יצירה חדשה. כל אנשי הכפר אמרו “הי היא מנגנת יצירה חדשה ” רק השכנים החדשים אמרו : “מה זה הרעש הזה זיוף” כל אנשי הכפר התאספו (חוץ מהשכנים החדשים ) הם דיברו על מה אפשר לעשות עם השכנים החדשים שמוליק אמר:” בואו נקרא לשוטר” נעמה אמרה: “אולי נדבר עם העירייה?”. וככה כל אחד הציעה בתורו משהו עד שהיגיע תורה של הבת היא הציעה לדבר איתם לדבר איתם בצורת שיר היא תנגן בפסנתר ואנשי הכפר ישירו. הגיע היום לדבר ( לשיר ) לשכנים החדשים . הם התחילו לשיר .השכנים החדשים שמעו זאת ופתאום נפתח להם הלב סוף סוף הם אמרו סליחה מעומק הלב לאנשי הכפר. אנשי הכפר אמרו כל הכבוד לבת שהציעה את הרעיון הזה . ומאז השכנים החדשים לא היו רועשים מבולגנים מציקים ומעצבנים הם היו גם חברים טובים ואהבו לשמוע את ניגון הפסנתר.
