ארבעת האחים/ מתן דביסהיים
לראשון קראו עוג, לשני קראו בוב, לשלישי קראו דולי ולרביעי קראו רול. עוג היה בטוח וגאה בעצמו , בוב היה לא חכם במיוחד, דולי היה שקט ורול היה סתם ילד רגיל ונחמד.
הסיפור מתחיל מוקדם בבוקר. עוג צועק מהחדר שלו: “איפה הקלמר שלי? אני מאחר לבית הספר!”. הוא הולך לחדר של בוב ושוב צועק “איפה התיק שלי?”. פתאום הוא מוצא אותו ואומר לבוב: “נו בוא כבר, אנחנו מאחרים לבית הספר!”. בוב עונה לו: “אבל אני לא מוצא את התיק שלי…”. עוג אומר בקול רם: “התיק שלך ביד שלך!”. בוב עונה: “או…כן כן שמתי לב…”. עוג אומר: “איזה ראש של שממית”. כן… עוג הרשה לעצמו לדבר בשפה לא יפה…
עוג ובוב יוצאים מהחדר ונכנסים לחדר של דולי… דולי עדיין שוכב במיטה וישן. עוג ובוב צועקים
לעברו: “אתה עדיין ישן???”. עוג מוסיף “נו כבר! קום!” . דולי מתקשה אבל מצליח לקום והולך עם האחים שלו לחדר של רול. הם לא רואים אותו בחדר…. הוא איננו .. גם התיק שלו איננו… טוב, הם חושבים, “בוודאי כבר הלך לבית ספר…”
שלושת הילדים יורדים בזריזות למכונית כדי לתפוס את המקום הטוב ביותר: כולם רוצים לשבת במושב הקדמי…
בדרך למקום הרצוי, עוג דוחף את דולי. דולי מרביץ לבוב ובוב מחזיר לו. תוך כדי מריבה הם מתקרבים למכונית ומגלים שהמושב הקדמי כבר תפוס. רול ישב שם רגוע ומרוצה. רול שואל אותם: “איפה הייתם? אנחנו מאחרים! אני כבר מחכה יותר מרבע שעה!”. שלושת האחים מתיישבים מאוכזבים מאחור וממשיכים לריב במכונית כל הדרך עד שהגיעו לבית הספר.
הלימודים בבית הספר הסתיימו ב12.30. עוג נכנס לכיתה של בוב שעדין לא סיים לאכול. עוג לוקח בכוח את האוכל של בוב. שוב הם מתחילים לריב. גם דולי מגיע לכיתה ומתערב במריבות של האחים שלו. המרכזת שומעת את הרעש ונכנסת כדי לעשות קצת סדר: “תפסיקו לריב! תחזרו הביתה!”. הילדים שמים לב שהם מאחרים ואז ממהרים להגיע למכונית כדי לחזור הביתה. בדרך למכונית, היו עוד הרבה מריבות לתפוס את ה”מקום הטוב” במכונית. כשהם מגיעים למכונית, שוב הם מגלים שרול כבר יושב שם מחויך ומרוצה.
“איך אתה מצליח כל הזמן לתפוס את המקום הטוב?”. רול עונה בחיוך : “אם תפסיקו לריב כל הזמן, אתם תצליחו יותר לתפוס מקומות טובים באופן כללי”…
הסוף.
