אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אמיתי.
גרתי באילת עד גיל שנתיים וחצי, שם היינו שליחים של הרבי מליובביץ’.
אמא לימדה בביה”ס חב”ד בנות ובנוסף היתה פעילה מאד, מארחת אורחים רבים בשבתות ובחגים, מסייעת לנשים ולנערות – משמשת עבורן אוזן קשבת ומסורה בכל מאודה למבצעי הרבי.
אבא היה רב בבית הכנסת רשב”י, לימד חסידות בישיבה ובמדרשיה והיה אחראי על בית חב”ד לתיירים שבאו לעיר.
חיינו השתנו לפני כתשע שנים, גילו אצל אמא שלי את המחלה הידועה [מחלת סרטן] ממנה היא לא הבריאה. אבל גם כשהיתה חולה המשיכה אמא להיות פעילה.
יום אחד הזמינו את אמא לדבר ולהציג בכנס נשים גדול – כנס נשים ארצי של נשות חב”ד.
אמא התיעצה עם המשפיעה שלה אם לקבל את ההזמנה, וכששמעה אמא שהגעתה ודיבורה לפני הנשים יכולים לעזור ולחזק את כל קהל הנשים, היא הסכימה לדבר ולהציג בפניהן ולחזק אותן.
על אף שזו היתה משימה לא קלה לאמא החולה.
בהופעתה של אמא הייתי קטנה, לא הבנתי אז את מה שהציגה ואת מה שהיא אמרה.
אבל בזכות הסרטה שיש מהמופע שלה, היום אני יכולה ל”פגוש” את אמא, לראות ולשמוע אותה ולהבין מה שלא הבנתי אז.
עוד זיכרון אחד מתוק יש לי מהזמן שבאתי לבקר אותה כשהיא היתה מאושפזת בבית הרפואה
הדסה “עין כרם”, באתי לבקרה עם בובה שאבא קנה לי.
אבא הרים אותי לראות את אמא והראיתי לה את הבובה.
אמרתי לה: “אמא תיראי איזו בובה יפה יש לי”.
ואמא אמרה לי: “מירי את יותר יפה מהבובה”
זו הייתה הפעם האחרונה שפגשתי את אמא.
הייתי קטנה, ואני לא זוכרת להגיד מה בדיוק הרגשתי אז, אבל היום כשני משחזרת את המפגש הזה עם אמא עולים בי זיכרונות שמחממים לי את הלב.
יכול להיות שהסיפור שלי נשמע לכם עצוב,
אבל אני רוצה לספר לכם שעם כל זיכרונות העבר והגעגוע אני שמחה, יש לי ב”ה משפחה שלמה ושמחה!
אנחנו גרים בהר שמואל, כשליחים של הרבי במקום.
לפני כחמש שנים לאחר שאבא התחתן עם אמא יוכי, קיבלתי מהם מתנה, ספר בשם פאזל משפחתי.
זהו ספר שמספר את סיפורה של משפחה שאבא שלהם נפטר והם התחברו עם משפחה אחרת שבה האמא נפטרה כדי שלא תהיה להם משפחה חסרה.
הם הפכו להיות משפחה אחת שמחה ומאושרת. “פאזל שלם” למדתי מהספר שקראתי. אני חושבת שהוא דומה לפאזל המשפחתי שלנו. במשפחה החדשה שלי יש לי אח ואחות נשואים ואני אפילו דודה ב”ה לאחיינים מתוקים. אני מודה לה’ שיש לי אמא חדשה.
