בס”ד
הסיפור מתחיל לפני עשרים ותשע שנים, אמא שלי שהייתה אז בתיכון התגוררה בבניין בחיפה יחד עם משפחתה בת השבע נפשות. זה היה יום חורף קר, והשכנה שדאגה למשפחתה של סבתא שלי הביאה להם תנור חימום ישן שפועל על נפט, התנור היה אינו בטיחותי אך סבתא שלי לא ידעה זאת. אמי ומשפחתה ישבו בסלון כשפתאום קול נפץ אדיר מילא את החדר והתנור התחיל לעלות בלהבות, הלהבות נתפסו לאחר זמן קצר בשולחן הסלון שהיה עשוי עץ והעשן מילא את החדר במהירות. אמי, שהייתה מבוהלת ולא ידעה להתנהל במצב הזה מפני שזה לא קרה לה מעולם מיהרה לקחת את אחותה הקטנה בת השלושה חודשים וברחה להתחבא בחדר בתקווה שזה יציל אותן מהאש עד שכוחות ההצלה יבואו לחלץ אותן. בזמן שאמי התחבאה עם אחותה הקטנה (דודתי) סבתי לא בזבזה זמן מיותר ומיהרה להוציא את כולם מהבית, זירזה את כולם לצאת וסרקה לבדוק שאף אחד אינו נשאר. היא בדקה בשירותים וגילתה שסבי נמצא שם וזירזה אותו לצאת, סבי רצה להתקשר לכוחות ההצלה אך העשן מילא את החדר במהירות ולא היה להם זמן. לאחר שסבתי הורידה את כולם מדירתם שבקומה הארבע, משהו בתחושת הבטן שלה אמר לה לעלות לדירה ולבדוק פעם נוספת. היא נכנסה לדירה הבוערת ובדקה בכל החדרים כשפתאום שמעה את הבכי של אמי המפוחדת, היא נכנסה לחדר הוציאה אותה מתחת למיטה ביחד עם דודתי ומיהרה לפשוט את השמיכה שכיסתה אותן ואת בגדיהן שהתחילו להיתפס באש. סבתי הוציאה אותן מהבניין והתקשרה למכבי האש. לאחר שמכבי האש הגיעו הם כיבו את השריפה ביעילות. הזמן חלף והעשן התפזר ומשפחתי חזרה למקום לבדוק אילו מהחפצים שלהם שרדו, הם גילו להפעתם הרבה כי כמעט של החפצים נשרפו מלבד תיק התפילין של אחיה הבכור של אמי וספרי הקודש. משפחתי שמחו לגלות את הנס הגדול שקרה להם, החפצים שהיו חשובים להם מכל, שרדו את השריפה. המשפחה שלי עברה לגור בבית אחר שהמדינה נתנה להם יחד עם כל הדברים הבסיסיים שהיו צריכים, מיטות ורהיטים כמו ספות ושולחן. והמשיכו את חייהם בתקווה שדבר כזה לא יקרה להם פעם נוספת.
