ההצלה של דני

בס”ד

דני אהב יותר מכל להיות בטבע ולצפות בבעלי חיים.  יום אחד אימו של דני בישרה לו שמחר הם ייסעו לגן החיות התנכ”י בירושלים. דני התרגש מאוד ולא יכול היה כבר לחכות. בלילה דני חלם על אנקונדה מפחידה מאוד ומרוב פחד הוא התעורר וחיכה שיגיע כבר הבוקר.

כשאימו באה להעיר אותו היא הופתעה למצוא את דני לבוש ומוכן לצאת. “אמא, מתי יוצאים?”, שאל דני בהתרגשות, “בקושי הצלחתי להירדם, אני כבר מחכה לפגוש את החיות שאני כל כך אוהב”. אמא ארזה תיק עם כריכים ושתיה וכמה ממתקים לכל המשפחה והם יצאו לדרך. דני שמח שגם אביו הצטרף לטיול והקשיב כל הדרך לירושלים להסברים של אבא על עיר הבירה. כשהגיעו סוף סוף לחניה של גן החיות דני היה הראשון שיצא מהרכב, הוא כבש את כובעו ומיהר לכיוון הכניסה. אבא קנה כרטיסים לכל המשפחה, אחז בידו של דני והם נכנסו לשטח גן החיות. דני היה נרגש מאוד לראות פנים אל פנים חיות שעד עכשיו ראה רק בתמונות. הוא הביט באגם שבכניסה לגן ועשה שלום לפלמינגו, הוא נדהם לראות את כלוב האריות וזיהה ביניהם את האריה האסייתי, הוא פחד קצת מהנמר הפרסי ומהתנינים שבברכה והתלהב מהקרנפים ומגובהם של הג’ירפות. הוא לא האמין כשראה את הפינגווינים קופצים לברכה הקפואה והתרגש כשנכנס לתיבת נוח וצפה בסרטון שמספר על בניית גן החיות התנכ”י.

כשדני הגיע לכלוב הקופים הוא כבר קצת התעייף, אבל הוא היה נרגש לראות את החיה שהוא הכי אוהב. דני עמד מול הכלוב כשלפתע שמע קול צעקה. הוא הביט מימינו וראה ילד שהיה נראה בגילו שהחל לזרוק סוכריות לכיוון הקוף. הילד צעק: “נראה אם תצליח לתפוס את הסוכריה, קוף שכמוך”. דני היה המום ומודאג. הוא הביט בשלט שאסור להאכיל את החיות והבין שהקוף נמצא בסכנה. דני ראה את הקוף מתחיל להכניס את הסוכריה לפיו. הוא הבין שעליו לפעול מהר אחרת הקוף עלול למות. הוא נזכר שקוף מחקה את בני האדם ומיד עלה במוחו רעיון. הוא הוציא בוטנים מתיקו, הכניס בוטן לפיו וירק אותו. הקוף התבונן בדני ועשה בדיוק כמוהו. הוא ירק את הסוכריה מפיו והסתכל על דני. דני עשה סימן לקוף שהוא אוהב אותו והקוף עשה בחזרה. אביו ואימו של דני שהביטו מהצד על המתרחש הרגישו גאווה גדולה. הם חיבקו את דני חזק חזק ואמרו לו: “כל הכבוד. אתה באמת אוהב חיות ואפילו היום זכית להציל בעל חיים”.

דני חזר הביתה שמח בחלקו וכבר תכנן להציע להוריו ללכת שוב לגן החיות. הוא חשב להתנדב בגן החיות ואולי אפילו להיות וטרינר כשיהיה גדול.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »