הכל התחיל ביום רביעי האחרון. עומרי, אסף, דנה ועלמה נפגשו בפארק האהוב עליהם, עומרי הביא כדור והציע לשחק כדורגל. הילדים התחלקו לשתי קבוצות, קבוצה ראשונה קבוצת הבנים – עומרי ואסף. קבוצה שניה קבוצת הבנות – דנה ועלמה. עומרי, הידוע בבעיטות החזקות שלו, פתח את המשחק בבעיטה חזקה. הכדור התגלגל על הדשא, ונעלם מאחורי השיח הגדול. אסף רץ להביא את הכדור ונעלם בין השיחים. כאשר ראו הילדים שאסף מתעכב רצו גם הם אל השיח הגדול ופתאום נפלו לתוך בור גדול ועמוק. תחילה לא הבינו היכן הם נמצאים. עומרי התרומם ראשון והציע לדנה ועלמה להתקדם בשביל. לפתע ראו את אסף עומד מולם ובידו גור טיגריס. פנה אליהם אסף בהתלהבות: “חברים אתם לא תאמינו, זו מערת קסם!” עלמה ודנה הסתכלו על אסף מבולבלות, אסף המשיך: “לאחר שנפלתי לבור ניגש אלי ארנב קטן ולבן ואמר לי שכל משאלה שאבקש במערה תתגשם. ראו, ביקשתי גור טיגריס וקיבלתי!”. עומרי התלהב ומיהר לבקש משאלה ולבדוק האם היא אכן מתקיימת. הוא ביקש כדור בצבע כחול וירוק עם כל חתימות השחקנים של הקבוצה האהובה עליו, בית”ר ירושלים, ומיד הופיע בין רגליו הכדור המבוקש. עומרי שמח והחל לכדרר את הכדור במערה. עלמה צפתה במתרחש, רצתה גם היא לנסות וביקשה מצלמה סגולה עם פרחים – ומיד הופיעה בידיה המצלמה. עלמה התחילה לצלם את המערה בהתלהבות, דנה חששה והחליטה לא לבקש משאלה. הילדים הסתובבו במערה שמחים. דנה ועומרי שיחקו בכדור, עלמה צילמה כל פרט במערה ואסף שיחק עם הגור שלו. לאחר זמן מה עלמה אמרה לחבריה “צריך לחזור הביתה כבר מאוד מאוחר”. הילדים החלו לאסוף את המשחקים שלהם והתקדמו בשביל הצר. כאשר הגיעו לפתח המערה אמר אסף “חברים איך נצא? הפתח מאוד גבוה ואנחנו לא גבוהים מספיק כדי להגיע אליו…” עומרי הציע: “אולי ננסה לקפוץ?” הילדים ניסו לקפוץ גבוה ולא הצליחו. עלמה הציעה: “אולי ננסה לטפס לפתח המערה?” הילדים ניסו ללא הצלחה. אסף הציע לחפש סולם, הילדים החלו לחפש במערה סולם אך לא מצאו. דנה ועלמה החלו לחשוש שלעולם לא יצליחו לצאת מהמערה. אסף נזכר שדנה טרם ביקשה משאלה והציע “אולי דנה תביע משאלה ותבקש סולם שבאמצעותו נגיע לפתח המערה, נשאיר את הסולם במערה ונשתמש בו גם בהמשך כדי לרדת חזרה למערה?” עומרי, דנה ועלמה הסכימו מיד עם אסף, ודנה ביקשה משאלה: סולם גבוה וחזק, ומיד הופיע במערה סולם. החלו הילדים לטפס בסולם ויצאו מפתח המערה. הפארק כבר היה חשוך. הם נפרדו זה מזה וקבעו להיפגש גם מחר בשעה 16:00 בדיוק ליד השיח. הילדים חזרו לבית שמחים ונרגשים.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי