שְׁלוֹשָׁה חֲבֵרִים יָצְאוּ לְהַרְפַּתְקָה.
הֵם מָצְאוּ בְּיַעַר מִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים, וְטִיְּלוּ בִּשְׁקִיקָה.
בֵּין הָעֵצִים הֵם רָאוּ אַרְנָב בִּצְבָעִים שָׁחֹר וְלָבָן.
זֶה הָיָה לְיַד עֵץ דֻּבְדְּבָן.
הֵם לִטְּפוּ אוֹתוֹ וְהִמְשִׁיכוּ אִתּוֹ בַּטִּיּוּל.
לְפֶתַע לְיַד הַסֶּלַע הַנִּצָּב מוּלָם, הֵם רָאוּ צָב,
שֶׁדִּבֵּר בִּשְׂפַת הַחַיּוֹת עִם הַכְּלַבְלַב.
הַכְּלַבְלַב וְהַצָּב הִצְטָרְפוּ בְּשִׂמְחָה לִשְׁלֹשֶׁת הַחֲבֵרִים וְהָאַרְנָב.
בְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ, בְּדִיּוּק בַּפִּתּוּל הֵם רָאוּ חָתוּל.
עַל זְנָבוֹ יָשְׁבָה דְּבוֹרָה,
הֵם הִצִּיעוּ לִשְׁנֵיהֶם לְהִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה.
הֵם הִגִּיעוּ לָאֲגַם וְרָאוּ דַּג זָהָב
שֶׁלִּשְׂחוֹת עִם אִמּוֹ אָהַב.
הַחֲבוּרָה יָשְׁבָה עַל שְׂפַת הָאֲגַם בְּבִטְחָה וּבְשִׂמְחָה!
