הרב קוק והטבעת שנגנבה
אריה יהודה
לפני שנים רבות, היה מלך שגר בארמון גדול מאוד, מלך עשיר מאוד. היה לו חבר טוב מאוד וגם יועץ טוב מאוד וקראו לו כריסטופר דיינו, לכל מקום שהמלך היה הולך אליו, כריסטופר דיינו היה הולך אחריו אם זה לצייד או למסיבות גדולות.
כריסטופר היה הולך ישר אחרי המלך, וכריסטופר היה נחש וערמומי הוא אמר לעצמו יום אחד יבוא ואני יהיה המלך שלנו, אני אגרום לו לעוף מכאן אני זה שיהיה המלך במקומו אמר כריסטופר, מה אני פחות טוב ממנו הוא חושב שאני חברו הטוב אך אני כלל לא, אבל אני מעמיד פנים שאני חבר טוב שלו ויועץ הכי טוב שלו.
יום אחד המלך הזמין את כריסטופר לצייד, כריסטופר היה מוכן לצייד, למלך הייתה טבעת יקרה מאוד כל הזמן שהוא היה יוצא לצייד היה משאיר אותה במגירה הסודית שלו אבל בצייד הזה שכח אותה על אצבעו, לפתע צעק המלך עצרו וקרא מהר לכריסטופר “כריסטופר שכחתי את הטבעת על האצבע שלי” היא עלולה להאבד לי אתה יכול לשמור לי עליה, כריסטופר ענה כן המלך, שמור לי על הטבעת ולאחר מכן לאחר הצייד החזר לי אותה אמר המלך.
לאחר הצייד המלך שכח שהביא לכריסטופר את טבעתו והלך לארמונו וכריסטופר לא החזיר את טבעתו של המלך כי זאת הייתה חלק מתוכניתו, לאחר זמן מה המלך הלך לביתו של כריסטופר ושאל אותו “כריסטופר האם נתתי לך את טבעתי לשמור עליה” כריסטופר ענה בחיים לא נתתי לי טבעת.
אמר כריסטופר אתה לא זוכר אתה תמיד שם אותה במגירה הסודית שלך. המלך הפך את כל ערמונו ואף זרק את דבריו בכעס ושלח משרתים לחפש אחר הטבעת אך לא מצאו אותה, המלך אמר למשרתיו מי שימצא את הטבעת יקבל אלף דינרי זהב. באותה עיר חיה משפחה יהודית ולראש המשפחה קראו הרב קוק, אין עני אחד בעיר שלא קיבל צדקה מהמשפחה הזאת.
הרב קוק חזר לביתו וסיפר לאישתו חנ’לה “את לא תאמיני כמה אנחנו עשירים, ממצוות אין עני אחד שלא קיבל מאיתנו צדקה”. אבל אישתו היתה עצובה ואמרה “מה אתה נותן לעניים לפני שאתה דואג למשפחה שלך? תראה אין כלום בבית, המקרר ריק הארונות ריקים ואין אפילו פת לחם עוד מעט מגיע חג הפסח ואין אפילו מצות” צעקה חנ’לה ואמרה תיקח את המעיל שלך ולך תאמר למלך שמצאת את הטבעת. אמר הרב קוק, אבל חנ’לה אם הוא יגלה ששיקרתי הוא עלול לתלות אותי על העץ הכי גדול בממלכה וחוץ מזה, בתורה כתוב שאסור לשקר מה חנ’לה את כבר לא אוהבת אותי?! אחרי משא ארוך של שעתיים הגיע הרב קוק אל ארמונו המפואר של המלך והמלך קפץ משמחה ואמר למשרתים שלו תעשו מסיבה ותביאו את כל היועצים שלי ואז הוא יגלה לי מי גנב את הטבעת שלי אמר הרב קוק לעצמו מה אני אעשה אני לא יודע מה להגיד “אנא השם תעזור לי” והמלך אמר כולם להיות בשקט ניגמר הזמן עכשיו הוא יגיד מי גנב לי את הטבעת, אמר הרב קוק למלך, בעוד כמה ימים יבוא חג הפסח ובחג הפסח מתגלאים סודות רבים ובניהם גם מי גנב לך את הטבעת, טוב אמר המלך, והרב קוק חזר לביתו עם אלף דנרי זהב שמח ומאושר. אבל חג הפסח מגיע והרב קוק שכח מהמלך. המלך ספר ימים שעות דקות ושניות, הוא כל כך חיכה לדעת מי גנב לו את הטבעת הרב קוק הזמין את כל העיר לעשות אצלו את כל הפסח והמלך יצא לדרך. כשהגיע המלך, דפק בדלת והרב קוק פתח לו את הדלת “המלך!! כמה חיכיתי לך”. הרב קוק ישב ליד המלך נתן לו כל כמה דקות תפיכה על הכתף ואמר “נו תספר לי כבר מי גנב לי את הטבעת?” אחרי שעה קם המלך ואמר “ניגמר הזמן תגיד לי מי גנב לי את הטבעת?” אתה לא יודע מי גנב לי את הטבעת? “המלך! אני שיקרתי! אני לא יודע מי גנב לך את הטבעת. תן לי לשיר שיר קצר ואחרי זה תעשה איתי מה שבא לך. טוב אמר המלך והרב קוק שר די דיינו די דיינו די דיינו די דיינו כל הנסיעה שר די דיינו די דיינו ואז צעק המלך די עם הדי דיינו הזה שלך. והרב קוק המשיך די דיינו די דיינו די דיינו ואז המלך אמר, “קריסטופר דיינו”. אמר המלך לעגלון תעשה פרסה לאחוזתו של קריסטופר שהגיע המלך לביתו של כריסטופר טיפס על הארובה התקרב עם האוזן שלו והקשיב. המלך חושב שאני חבר שלו אבל אני שונא אותו טיפש שכמותו או לא זוכר הוא שכח אותה על האצבע ונתן לי אותה ואני לא החזרתי לו אותה. המלך דפק על הדלת של כריסטופר פתח כריסתופר ואמר “המלך, איזה הפתעה, כמה זמן לא נפגשנו ניכנס המלך לביתו, “קריסטופר אפשר תה ועוגה?” כן המלך, אני אלך להביא לך מהמטבח. כריסטופר ניסה להוציא את הטבעת מאצבעו ולא הצליח. אביא לו את העוגה ואתה ומיד אסתיר את ידיו אמר המלך אפשר לירות את ידחה כריסטופר חסף את ידיו ואצבע אחת לא חסף כריסטופר החזיר לי את הטבעת נזכרתי שהלכנו לצייד שכחתי את הטבעת על האצבע ונתתי לך אותה שתשמור לי עליה אבל לא החזרת לי אותה וגם אמרת לי טיפש כריסטופר אני הולך לתלות אותך על העץ הכי גבוה בממלכה , וכן המלך תלה את כריסטופר ולרב קוק נתן עוד אלף דינרי זהב ומהכסף הזה עשה מסיבת הודי’ה מפוארת לה’ על זה שהציל אותו.
וזהו סוף הסיפור!
שם פרטי: אריה יהודה
שם משפחה: עינב
כיתה: ה’
שם הרב: אברהם רפאל
שם בית ספר: הראיי”ה
