החיים מסתבכים

היה היתה ילדה יפהפייה עם שיער בלונדיני, עיניים כחולות נוצצות, עור בהיר כשלג, ורב הזמן ובגדים ורודים. ושמה – נעמי כץ. כולם אהבו אותה. היא הייתה חברותית, טובת לב, תלמידה נהדרת שהקשיבה בשיעורים, הכינה את כל שיעורי הבית, והכי חשוב – בכל מבחן קיבלה 100. כמו שאתם רואים יש לנעמי חיים מושלמים. טוב. ככה אתם חושבים…
יום אחד הגיעה ילדה חדשה לכיתה. היא היתה בעלת שיער שחור, עיניים ירוקות, ושמה: אביטל. מרגע שאביטל הגיעה לבית הספר היא התחילה לשנוא את נעמי, מפני שנעמי הלכה אחריה וניסתה לגרום לה להרגיש בנוח (בינינו – הסיבה האמיתית שאביטל שנאה את נעמי היתה הקנאה. היא קינאה בכך שכל הבנות אהבו את נעמי והיו חברותיה).
יום אחד נעמי הייתה חולה, ולא הגיעה לבית הספר. אביטל שמחה מאוד. היא חיכתה שהיום הזה יבוא, כי היתה לה תוכנית מושלמת!!! “תהיי מוכנה למפולת נעמי…” לחשה לעצמה אביטל ברשעות.
תכניתה של אביטל יצאה לפועל. היא פנתה לראשונה לאחת מבנות הכיתה – לזי – שהיתה חברתה הטובה ביותר של נעמי, ואמרה לה: “לזי, איזה מזל שאני מוצאת אותך. רציתי לומר לך, שאתמול נעמי אמרה לי, שהיא לא אוהבת אותך, ושהיא סתם מסתובבת אתך. אני הייתי עצובה מאוד כשהיא אמרה לי את זה”. פניה של לזי נפלו. היא לא האמינה למשמע אזניה. “מה? איך כל הזמן הזה לא שמתי לב שנעמי סתם מסתובבת איתי, אבל בעצם היא עושה את עצמה”??? וכך התקדמה אביטל ופנתה לכל בנות הכיתה. לאט לאט כולן החלו לשנוא את נעמי, בדיוק כמו בתוכנית של אביטל…
ביום הבא, נעמי הגיעה לכיתה וכולן הפנו אליה את גבן. היא נורא נעלבה והתחילה לבכות!!!
נעמי לא הבינה מה קרה, ולא ידעה למה הן עשו לה את זה. כשהגיעה הביתה, סיפרה נעמי לאימה את אשר קרה לה בבית הספר. אימה של נעמי התקשרה מיד למורה, בניסיון להבין מה גרם לשינוי בהתנהגותן של הבנות.
ביום הבא נעמי נשארה בבית, כיוון שלא הרגישה בנח להסתובב ליד חברותיה, מהן נעלבה כל כך. המורה דיברה עם הבנות על מה שקרה, ואיך נעמי מרגישה. לזי מיד התפרצה לדבריה ואמרה: “את רוצה לדעת למה עשינו את זה?!?! עשינו את זה, מפני שאתמול, אביטל אמרה לנו, שנעמי אמרה לה שהיא סתם מסתובבת איתנו, ולא אוהבת אותנו”!!!
המורה ענתה בכעס אך גם באי הבנה: “א. לא מתפרצים לדברי המורה!!!! ב. נעמי לא היתה עושה דבר כזה. אתן יודעות איזו חברה טובה ונאמנה שהיא. אני אדבר עם נעמי ואבדוק את הנושא”. וכך עשתה – היא חייגה בהפסקה אל אימה של נעמי, וביקשה לשוחח עם נעמי. המורה סיפרה לנעמי את טענות הבנות כלפיה. נעמי היתה מופתעת ואמרה שמעולם לא חשה כך כלפי חברותיה, ובוודאי ובוודאי שלא אמרה דבר כזה לאביטל. “כנראה שאביטל שיקרה”.. אמרה נעמי בעצב למורה.
המורה נכנסה מיד לכיתה, דיברה עם בנות הכיתה, והסבירה את אי ההבנה הגדולה הזאת. את אביטל לקחה  המורה לשיחה ארוכה – בה הסבירה לה את חומרת המעשה שעשתה, ואת החשיבות לשמור על כבודן של הבנות, ולא לסכסך ביניהן. אביטל התנצלה והבטיחה שלא תעשה כך יותר לעולם.
אז החיים של נעמי קצת “הסתבכו”, אך בזכות ערנותה של המורה וההיכרות המעמיקה עם טוב ליבה של נעמי החיים עבורה בסוף “מסתדרים”.