שעון הקסמים

שלום, שמי שירה, ו יש לי סיפור מאוד מעניי ן לספר לכם.
הכל התחיל ביום הראשון ללימודים בכיתה ג’. הוריי אמרו לי שאני כבר גדולה ומגיע לי לקבל שעון.
הם קנו לי שעון מאוד מיוחד עם התמונה שלי. הסתכלתי וראיתי שיש שם כפתור עם התמונה של
סבתי!
שאלתי את הוריי מה הכפתור הזה עושה, והם אמרו לי שהם לא יודעים. החלטתי לנסות ללחוץ על
הכפתור.
לחצתי עליו ופתאום הרגשתי שאני עפה, הגעתי לעבר! נחתי בתוך בית ישן מאוד שהי תה תלויה בו
תמונה של סבתא שלי שהייתה קטנה, אמרתי בליבי: “אני מקווה שזאת תקופה טובה “.
פתאום ראיתי נערה, שאלתי אותה מה שמה והיא ענתה ששמה מרים. התפלאתי מאוד, מרים זה
השם של סבתא שלי. ככה סבתא שלי הי יתה נראית שהייתה קטנה?? פתאום באו אלינו אנשים
גדולים ומפחידים. סבתא שלי, שהייתה נערה בתקופה הזאת, אמרה לי לבוא איתה למקלט. פחדתי
מאוד! מרים )שזאת סבתא שלי( לקחה מזוודה עם הרבה אוכל ומים ובאה איתי למקלט.
פתאום שמעתי צפצוף. רציתי לדעת מהיכן הוא מגיע, ואז ראיתי שהשעון שלי מהבהב באור חזק
והית ה מצוירת עליו אוזן.
הצמדתי את השעון לאוז ני ו הוא דיבר ! הוא אמר לי שהגיע הזמן לחזור הביתה. קצת שמחתי וקצת
הייתי עצובה. שמחתי כי פחדתי מן האנשים הללו, והייתי עצובה כי רציתי לדעת איך סבתי חיה
כשהיא הייתה קטנה. לחצתי על הכפתור וחזרתי הביתה לחדרי.
לא ידעתי שהשעון שלי הוא שעון קסמים שאפשר לחזור איתו לעבר!
פתאום בא הערב, הור יי נתנו לי נשיקת לילה טוב ואני שמחתי שאוכל לראות לבד מה עוד השעון
עושה. ראיתי שיש כפתור המאפשר לראות איך מישהו אחר היה חי בעבר, ו עוד כפתור שאומר
לאיפה לחזור אחרי המסע. החלטתי שאני מסיימת עם סבתא ועוברת לסבא ואחר כך לאבא ואז
לאחותי הגדולה ולאבות הקדושים. וארצה לנחות לפעמים בבתים של חברותיי כדי לשחק איתם.
אבל השעון אמר לי לא לגלות לאף אחד על הקסמים שלו, אז החלטתי שאני לא מדברת עם אף אחד
על נושא השעון. אחרי שראיתי את כל הכפתורים, נרדמתי.
קמתי בבוקר מאוחר מאוד. התלבשתי מהר מאוד, צחצחתי שיניים, שטפתי פנים ונטלתי ידיים.
הכנתי לי את התיק ורצתי בטיל לבית הספר שלי.
איזה מזל! הגעתי לפני שהמורה הגיעה.
המורה הגיעה בדיוק מתי שסיימתי להכין את כל שיעורי הבית שלי )אתם יודעים למה לא סיימתי
אתמול, נכון? הייתי בעבר…(, הכנסתי מהר את כל הספרים והמחברות לתיק שלי, אמרתי שלום
למורה והתיישבתי כמו כולם .
לא התרכזת י בשיעורים, כל הזמן חשבתי על שעון הקסמים שלי.
רציתי שכבר ייגמר בית הספר ולא יהיו שיעורי בית ואוכל כבר לבקר בעבר כמה שיותר מהר.
המורה אמרה לי לקרוא שורה אחת מהספר, ובגלל שלא הייתי מרוכזת קראתי ממחברת חשבון
שנשארה על השולחן מלפני כן. המורה כעסה על יי ושלחה אותי למנהלת.
המנהלת ויתרה לי, כי היא אמרה שאני ילדה טובה ושלא מתאים לי לעשות זאת.
אוף, אמרתי בליבי, רק בגלל השעון כולם כועסים עליי!
מעכשיו לא אחשוב בשיעורים על השעון, וכך אשפר את מצב הרוח שלי ושל מורתי.
סופסוף נגמר בית הספר וחזרתי הביתה.
נזכרתי שיש לי שיעורי בית. זכרתי מה קרה לי היום בבוקר. עשיתי את שיעורי הבית מהר, לחצתי על הכפתור בשעוני ועפתי שוב לעבר.

מקווה שלא אסתבך בצרות… המשך יבוא..