כאן שומרים שמיטה

דוד הכיר את הודיה באחד משיעורי התורה של הרב אליהו זצ”ל. לאחר תקופה קצרה הם התחתנו
והחליטו להקים את ביתם בדרום. בדרום אין הרבה אנשים ויש שם שטח רב ואפשר לגדל שם שדות.
הם החליטו שהם מקימים בית שמח עם הרבה ילדים. דוד בחר דווקא לעבוד בחקלאות ולא
במקצועות אחרים בגלל ש אהב מאוד את ארץ- ישראל ורצה לקיים את מצוות ישוב הארץ.
דוד החליט לגדל ירקות ופ י רות הדר. במשך שש שנים דוד עבד את האדמה ובאמצע השנה
השישית אמר לאשתו: “שנה הבאה היא שנת שמיטה אני לא עובד את האדמה!”
אשתו אמרה לו “איך נתפרנס? אפילו עד עכשיו לא היה לנו פרנסה בשפע-רב?!”
דוד ענה לאשתו הודיה “אני מאמין בקב”ה, ה ‘ יעשה לנו טוב.” אחרי כמה דקות דוד אמר לילד יו: “ילדים יקרים
שלי, אתם יודעים ששנה הבאה היא שנת שמיטה?” “כן!” ענו הילדים המתוקים והצ דיקים של דוד והודיה. “שנת
שמיטה היא שנה מיוחדת, ב שנת-שמיטה לא עובדים את האדמה! “
“אבל אבא איך נתפרנס? ” שאלו הילדים .
דוד ענה להם: ” ה’ שומר עלינו והוא ציווה אותנו לא לעבוד את האדמה בשנת שמיטה. ” “בואו נלמד את דיני
השמיטה, תראו מה כתוב ב חומש ויקרא: ” וְ צִ וִ יתִ י אֶ ת בִ רְ כָתִ י לָכֶם בַּ שָ נָה הַּ שִ שִ ית וְ עָ שָ ת אֶ ת הַּ תְ בואָ ה לִשְ ֹלש הַּ שָ נִים.”
“ילדים יקרים שלי, אתם יודעים למה ה’ אמר לשלוש השנים, הרי שנת שמיטה היא שנה אחת ולא שלוש שנים נכון?”
שאל דוד את ילד יו.
“לא, אנחנו לא יודעים למה ה’ אמר שלוש שנים.” אמרו הילדים .
“אז בואו נלמד יחד , אמר דוד .
“הרי נכון ששנת שמיטה היא שנה אחת אבל צריך פירות בשנת שמיטה ובשנה אחר -כך מה נאכל עד
שיצמחו פירות ויהיה תבואה?, מה עם ישראל יאכל?, ה’ אמר שמי שעובד את ה ‘ ומקיים את המצוות יהיה
לו שפע -רב אז לכן אני מאמין בה’ הטוב ובשנה הבאה כולנו נשמור את שנת השמיטה ולא נעבור בשדה”.
דוד סיים את השיחה עם ילדיו. ולאחר יום דוד ומשפחתו טיפחו את השדה המשפחתי- דוד השקה את השדה הילדים
גזמו וזמרו את הענבים והכל היה מ וכן לקראת שנת השמיטה.
הגיע ה שנת השמיטה, השדה היה נראה כמו חדש אנשים ועניים רצו להיכנס לשדה, דוד כמובן נתן להם להיכנס ודוד
היה מאושר מאוד מאוד. דוד ניצל את הזמן המיוחד הזה- שנת השמיטה כדי ללמוד בכולל(דבר שרצה לעשות המון זמן אך מכוון שהיה עסוק בצרכי השדה שלו היה לו זמן) וניצל את הזמן להנות עם משפחתו.