אני זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי לבידוד בהפתעה…..
יום אחד ביליתי בקניון בשעות הצהריים, בשביל לקנות שמלה לבת מצווה שלי.
הייתי מאוד נרגשת!!! בת מצווה זו חוויה של פעם בחיים ורציתי להראות הכי טוב שאפשר.
פתאום, קיבלתי הודעה מאמא שלי שאני צריכה להיכנס לבידוד, נורא נבהלתי כי הבת מצווה שלי עוד כמה ימים ואיך אני אמורה לחגוג? בבידוד?
חזרתי מהר מאוד הביתה וניסיתי להבין מי חולה ומה קרה, אמא שלי ענתה לי שילדה בכיתה שלי נדבקה בקורונה וכל הכיתה צריכה להיכנס לבידוד!
נכנסתי לפאניקה ושאלתי אותה, מה אני אמורה לעשות? אני לא יכולה לצאת מהבית, אין לי שמלה, כל החברים שלי בבידוד!
אמא אמרה לי שאין בעיה שנזיז את הבת מצווה , ואין למה להילחץ המסיבה לא תעלם ואנחנו נחגוג אותה חודש הבא.
הייתי עדיין לחוצה, אבל אמא הוסיפה: “לפעמים צריך לדעת להתמודד, ומה שהשם עושה זה מה שהכי טוב, הכל לטובה”.
יום למחרת, התעוררתי ונכנסתי לזום, המחשב לא עבד ,החומר היה לי ממש קשה כי הוא היה חדש ולא הצלחתי להתרכז ולהקשיב להסברי המורה.
כמה ימים עברו, והגיע היום שבו היה אמורה להיות הבת מצווה שלי.
בבוקר קמתי מדוכאת, לא היה לי כוח לכלום. לפתע אני רואה את אמא שלי וכל המשפחה עם פנים מאירות ומחזיקים עוגה ובלונים ועם מחשב חדש. ועל המחשב, זום עם כל החברים הכי טובים שלי והמורה וכולם שרים לי יום הולדת שמח ומברכים אותי ומצטערים שהבת מצווה שלי נדחתה.
התרגשתי ממש!!! חשבתי שבגלל שהבת מצווה נדחתה אף אחד לא יחגוג לי ביום המיוחד הזה והודיתי לאמא שלי ולכל הכיתה על כל ההשקעה.
חודש לאחר מכן, הגיע יום לפני הבת מצווה שלי.
כל החברים שלי יצאו מבידוד, הילדה שנדבקה ברוך השם החלימה והייתי בדרך לאסוף את בני דודים שלי שהגיעו מצרפת.
כשהגענו לנמל תעופה חיכנו להם במקום שבו מקבלים את כל האנשים שחוזרים מחו”ל, ואני רואה מלא משפחות שמתאחדות ואני לא מבינה איפה המשפחה שלי.
פתאום, אני רואה את כל הדודים שלי שמחזיקים אישה זקנה בעלת חיוך גדול על הפנים. בהתחלה לא הבנתי בכלל מי זאת ואז הבנתי. הלסת שלי נשמטה, זאת הייתה סבתא רבה שלי!!!
לא הכרתי אותה ממש, אבל הורי תיארו לי אותה כל כך הרבה שלא לקח לי הרבה זמן לקלוט.
הם אמרו לי שהיא אישה מאוד מיוחדת אך לצערנו הרב מעבירה את רוב זמנה בבית חולים בגלל מחלה, וקשה לה מאוד לטוס ובגלל זה לא יכלה לבוא מלכתחילה.
אך לאחרונה שוחררה מבית החולים ויכלה להגיע אלינו.
ליבי התמלא בשמחה קפצתי עליה מרוב התרגשות והתחלתי לבכות.
סוף סוף הגיע היום המרגש שלו כולם חיכו- יום הבת מצווה שלייי!!!!
קמתי כולי מאושרת, הגענו לאולם כל האורחים הגיעו וכולם שמחו בשמחתי.
למה סיפרתי לכם את הסיפור הזה אתם שואלים, רק כדי להגיד לכם שלפעמים לא הכל הולך כמו שרצינו ,לפעמים צריך לדעת לקבל את הדברים הפחות נעימים ,וכמו שאמא שלי אמרה לי הכל לטובה ושימו לב! אם הבת מצווה הייתה בתאריך המתוכנן סבתא רבה שלי לא הייתה משתתפת בשמחת הבת מצווה שלי.
