לא ניתן לברוח מהיהדות
היה היה איש יהודי מיוחד ושמו שמעון. שמעון היה עני מרוד. אשתו הייתה חולה וילדיו היו רעבים!
שמעון התפרנס מכתיבת ספרים אך עדיין פרנסתו הייתה דלה. הוא החליט לחפש עבודה ויום אחד באו אליו אנשים ואמרו לו:” שמענו שאתה צריך כסף, וגם שמענו שאתה כתבת הרבה ספרים
אז אמרנו טוב, אנחנו כותבים ספר ואנחנו צריכים עוד הרבה עובדים. וכתיבת הספר
חייבת להיות מושלמת”
שמעון חזר לביתו סיפר לאשתו על עבודה זו והתחיל לחשוב וחשב וחשב ואמר: ” הרי עבודה זו עלולה
לקחת חודשים או אפילו שנים!”
נוסף לכך הוא רצה זמן עם ילדיו אך מבחינה אחרת הוא היה צריך כסף.
אז הוא אמר שיום אחד הוא יעבוד ויום אחד לא הרי הוא רצה להיות עם ילדיו. הלך שמעון בחזרה
אל האנשים ואמר: אני יכול לעבוד יום אחד כן יום אחד לא. אמרו האנשים בא איתנו ונשלם לך ביד
רחבה. הלך שמעון עם האנשים לבית הדפוס ושם ראה עובדים שעובדים במרץ וחשב: טוב, זאת לא נראית
עבודה קשה. הלך שמעון לאנשים ושאל אותם: כמה כסף אני יקבל לחודש? ענו האנשים: אלפיים ₪
לחודש! שמעון נדהם הרי זה המון כסף! שנייה אחר כך שמעון כבר היה שקוע בעבודתו.
ברבות השנים שמעון נהיה עשיר גדול ילדיו היו לבושים בבגדי משי יקר אך בנוסף לכך שמעון התחיל
לעזוב את יהדותו!!! הוא אכל מאכלים לא כשרים, לבש בגדי שעטנז (צמר ופשתן מעורב שהיהדות אוסרת
ללבוש בגדים העשויים מחומר זה).
שמעון החליט להסתיר את עזיבתו מהיהדות כי אז היו מפטרים אותו.
אותם אנשים היו יהודים שהיו ממש דבקים בה’ וגם שמעון היה העובד הכי חרוץ שם וציינו אותו
לשבח, המשכורת הייתה יותר גדולה.
אך יום אחד שמעון חלה במחלה מדבקת ונוראה!
הגיעו אליו טובי הרופאים אך לא הצליחו לרפאות אותו. כך שמעון התחיל להפסיד כסף, הפסיק לעבוד
בחריצות, וילדיו חזרו להיות רעבים. כך עברו כמה וכמה ימים. וכשיום אחד באמצע ארוחתו הדלה,
נזכר שמעון שבהיותו יהודי היה בריא ושלם, אז החליט שמעון לחזור ליהדותו.
חזר ליהדותו וחזר לבריאותו.
את שם הספר איננו יודעים אך העיקר הוא ששמעון בריא ויהודי טוב ומקיים מצוות!!!
