הנסיעה לחרמון
שלום, שמי מעין, יש לי 3 אחיות ושמן רות שירה והדר, ואני הכי קטנה במשפחה. אם אתם מכירים את ערד , אתם יודעים שרותח בערד ובחורף בוודאי שלא יורד שלג. אתם שואלים למה הזכרתי שלג? הזכרתי שלג כי אני הולכת לספר לכם על שלג. לא סתם נסיעה לשלג בירושלים, אלא נסיעה לשלג במקום מיוחד. טוב די בארוכים, באו נתחיל בסיפור. יום אחד, חזרתי מבית הספר , ובאותו יום , היה קר וירד גשם בדרך. חשבתי לעצמי, מענין, בטח במקומות אחרים יורד שלג. הלוואי שירד שלג בערד. עם כל החלומות , הגעתי הביתה וראיתי את אמא שלי מכינה תפוחי אדמה בתנור, ומזוודות ותיקים על הרצפה. אמרתי , אמא מה זה כל המזוודות והתיקים שעל הרצפה? מעיני, יש לי הפתעה בשבילך! מה? משהו שתמיד רצית שיהיה בערד. שלגגג! אמרתי וקפצתי עד התקרה. מה אמא לאיפה נוסעים? . נוסעים לחרמון!, אמא אמרה, ועוד פעם קפצתי עד התקרה עם צעקה של “יייששששש”. טוב מעיני, את יכולה לעזור לי לסדר את הבית? כן, בשמחה, אמרתי והתחלתי לסדר. כשסיימתי לסדר, לקחתי הרבה שכבות מחממות, חלקן לבשתי עכשיו, וחלקן לקחתי איתי בשקית. אחיותיי הגיעו ואבא שלי הגיע, ועלינו למכונית. התחלנו לנסוע. בדרך ראיתי נופים מהממים, וככל שהתקרבנו לחרמון, היה יותר קר. מערד לחרמון, זה לוקח המוןן זמן!, לכן עצרנו מידי פעם להתרעננות. התקרבנו לחרמון וכשראינו אותו אני ואחותי פלטנו צעקה של “וואו” שהאוטו כמעט אף לשמים(טוב לא נגזים). כשהתקרבנו, אמא שלי אמרה לי שלא נלך היום לחרמון אלא נלך לצימר ולמחרת נלך לחרמון. יש!, כל כך הרבה הפתעות אבא ואמא שלי עשו לי (ולא ידעתי, כי ההפתעות עוד לא נגמרו). כשהגענו לצימר, אמא שלי אמרה לי ללכת לחדר, ולסדר לי את המצעים. סידרתי את המצעים, וכשסיימתי, אמרתי לאמא שלי מהחדר: “אמא סיימתי”, טוב אז תבואי לסלון, אמרה לי אימי. כשהגעתי לסלון כל האחיות שלי שרו לי: “היום יום הולדת, היום יום הולדת, למעיני”. כשסיימו אמרתי , בכלל שכחתי שיש לי היום יום הולדת ,איזה הפתעה גדולה!. נשמעו דפיקות בדלת, אבא שלי פתח, ובדלת היה שליח פיצה, אבא שלי שילם ולקח את הפיצה. בואו, אוכלים פיצה ליום הולדת! התחלנו לאכול והיה ממש טעים, היה מלא גבינה צהובה. אחרי שאכלתי משולש אחד שאלתי את כולם, איך ידעתם לקנות את האוכל שאני הכי אוהבת, ולהביא אותי למקום שתמיד חלמתי עליו? אמרתי. מה, לא שמת לב שכשעצרנו להתרעננות אבא ואמא התרחקו שניה ואבא דיבר בטלפון? הוא דיבר עם החנות פיצה, והזמין פיצה. הלכתי לישון עייפה אך מרוצה. רק נשכבתי על המיטה, ונרדמתי. למחרת קמתי, והלכתי לסלון. ראיתי את כל האחיות שלי ואבא ואמא שלי יושבים על הספה. הלכתי להתלבש ולהתארגן, וחזרתי לסלון. אכלתי לארוחת בוקר חביתה וירקות, ואמא שלי ארגנה דברים לנסיעה לחרמון. התלבשנו בבגדים מחממים ויצאנו מהבית. כשראינו את החרמון ממש התפעלתי, הוא היה גבוה ומתנשא, כולו לבן. בקיצור, הגענו ועלינו על הרכבת. התיישבנו על הכיסאות והרכבת עלתה למעלה. הנופים היו יפים, ראו את שלג על ההר, מלמטה ראו את כל הנוף, את כל השדות והעצים למרות שהיה ממש מפחיד וכל הדרך נצמדתי לאמא שלי. בקיצור, הגענו למעלה, יצאנו וראינו את כל הנוף. בנינו בובת שלג עם גזר שהבאנו מהבית, ושחקנו בשלג בשמחה!
סוף
