היה היה מלך ששלט על מספר כפרים ועל ממלכה.
ביום חורפי וסוער נולד תינוק בריא ויפה לזוג כפריים, לתינוק היה כתם על המצח. אותו כתם הטריד מאוד את ההורים המאושרים והם החליטו ללכת אל המכשף הידוע שיבדוק האם הכתם מסמל משהו טוב או רע.
הם הגיעו לטירה המוזרה, קצת פחדו אבל המשיכו בכל זאת. להפתעתם המכשף היה נחמד ולא מרתיע בכלל, המכשף לקח את התינוק בידיו והביט על המצח ועל כדור הבדולח ואמר שהתינוק הזה בר מזל וכשיגיע היום הוא יתחתן עם הנסיכה המדהימה של הממלכה. ההורים המאוד מאושרים סיפרו את החדשות מפי המכשף לאנשי הכפר וכולם הריעו ושמחו. הידיעה הגיעה למלך והוא נבהל נורא, הוא אמר לעצמו בלב “אין שום סיכוי שכפרי עני ומסכן יתחתן עם הבת היפה העשירה וה… שלי, יש לי תוכנית…”
כעבור שלושה ימים המלך התחפש לשליח של עצמו ודפק בדלת של ההורים של התינוק הבר מזל. הם כמובן הכניסו אותו בכבוד כיבדו אותו באוכל ושתיה, ישבו ודיברו.
השליח [המלך] אמר להם אם אתם רוצים שלבן שלכם יהיה חיים מפנקים וטובים יותר בממלכה אז תמסרו אותו אלי ואני אביא אותו למלך.
ההורים התלבטו “האם ניתן את הבן היחיד שלנו והוא יזכה לגור בארמון או שהוא ימשיך לגור בכפר אבל איתנו?”
לבסוף הם החליטו לתת את התינוק לשליח [למלך] כדי שיהיה לו חיים הרבה יותר טובים. הם נפרדו ממנו והשליח[והמלך] לקח אותו ואמר לעצמו “אני חייב להשמיד אותו אבל אני לא יכול שיאשימו אותי ברצח, ידיחו אותי מהכתר ויאסרו אותי” המלך חשב וחשב ועלה לו רעיון.
הוא הלך לנגר של הממלכה וביקש שעד השקיעה יכין לו תיבה אטומה. כעבור 5 שעות הנגר הגיע על סוסו לארמון והביא את התיבה למלך שישר עלה על סוסו ודהר לנהר. המלך מיהר, שם את התינוק בתיבה והשליך אותה לנהר.
כעבור זמן מה, אשתו של נגר המלך הבחינה בתיבה על גדות הנהר, היא משתה את התיבה מן הנהר ולהפתעתה גילתה בתוך התיבה תינוק חי!!!
היא הוציאה את התינוק והכניסה אותו לבית שלה ושל הנגר ומאותו יום הם גידלו את התינוק כאילו היה בנם.
כעבור 17 שנים, המלך בא לבקר את הנגר והוא ראה את הנער בביתם. הנגר ואשתו סיפרו לו שהם מצאו אותו על שפת הנהר בתוך תיבה כשהיה תינוק. המלך נזכר שהשליך תינוק בתוך תיבה לנהר, הוא נבהל וכעס.
הוא ביקש שעווה, נייר מכתב ודיו מהנגר. הוא כתב מכתב בזריזות, לקח את הטבעת המיוחדת שלו, הטביע בשעווה וחתם על המכתב ונתן לנער.
המלך אמר לנגר ואשתו “אם אתם רוצים שיהיו לו חיים טובים ועבודה טובה תשלחו אותו לארמון עם המכתב שכתבתי!”
הנגר ואשתו שלחו את הנער לארמון והמכתב בידו.
כך היה כתוב במכתב:
לאשתי המלכה
ברגע שהנער הזה נותן לך את המכתב תוציאי אותו להורג!
ואת יודעת מה קורה כשמסרבים לפקודתי…
באהבה בעלך היקר המלך
לפני שהנער יצא לדרכו, הנגר ואשתו נתנו לו צידה לדרך ואת ערכת הנגרות שלו.
מזג האוויר היה סוער במיוחד והנער איבד את דרכו ביער עד שהגיע לבקתה.
בבקתה היתה אישה שסירבה להכניס את הנער אבל הוא התחנן עד שהסכימה בתנאי שיתחבא מהשודדים שגרים בבקתה וצריכים לחזור כל רגע.
הנער ישן בתוך סלסלת קש מתחת לגרם המדרגות.
בעלות השחר השודדים יחזרו לבקתה וגילו את הנער הישן, הם מצאו בכיסו את המכתב מהמלך. כשראו את דבר המלך הם רתחו מזעם על רוע המלך והחליטו לעזור לנער.
הם כתבו מכתב אחר בשמו של המלך שבו היה כתוב:
לאשתי היקרה
ברגע זה תחתני את הנער והנסיכה ואת לא רוצה להסתבך איתי;
באהבה בעלך היקר המלך
אחד השודדים שהיה מומחה בזיופים, זייף את חתימתו של המלך על המכתב. הם החזירו את המכתב לכיסו של הנער וכשהתעורר המשיך בדרכו לארמון.
המלכה חיתנה את הנער עם הנסיכה כפי שהיה כתוב במכתב המזויף ובארמון חגגו במשך חודש שלם בהוד והדר.
כשהמלך שב לארמון הוא כמעט יצא מדעתו כששמע מה המלכה עשתה!
הוא אמר לנער שאם הוא רוצה להישאר עליו ללכת אל היער השחור ולהביא שלוש שערות זהב.
לנער לא הייתה ברירה והוא יצא ליער השחור.
הוא הגיע לכפר ששם ישבו כל אנשי הכפר סביב עץ, כששאל מה קרה? סיפרו שהעץ כבר לא נותן את הפירות הקסומים שהיו מרפאים כל מחלה וכולם חולים עכשיו, הנער הבטיח שיעזור.
בדרך שוב הוא הגיע לכפר ששם אנשי הכפר ישבו סביב באר, כששאל מה קרה? סיפרו לו שהבאר יבשה מיין מתוק וקסום שמרפא כל מחלה וכולם חולים, הנער שוב הבטיח שיעזור.
כשהגיע לנהר פגש איש זקן שסיפר שהוא משיט את הסירה עשרות שנים והוא לא יכול לרדת ממנה ושוב הנער הבטיח שיעזור.
בעומק היער השחור הנער הגיע לביתו של השד ושם פגש את סבתו של השד, הוא סיפר לה את כל מה שעבר בדרך והיא אמרה לו שאם יוכל לתקן לה כמה דברים בבית היא תעזור לו כי הנכד שלה לא עוזר לה אף פעם.
הנער הוציא את ערכת הנגרות שלו ותיקן לסבתא של השד הכל!
הסבתא שהייתה אסירת תודה עמדה בהבטחתה והפכה את הנער לנמלה.
השד חזר והרגיש שיש עוד מישהו בבית אבל הסבתא הכחישה.
כשנרדם השד סוף סוף, הסבתא תלשה שערה מראשו של השד, השד התעורר ושאל מה קרה, הסבתא אמרה “חלמתי על כפר ועץ שאינו מצמיח פירות מרפאים יותר” השד אמר “אנשי הכפר טיפשים והם לא יודעים שיש חפרפרת שאוכלת את שורשי העץ וזאת הסיבה לבעיה”.
השד שוב נרדם ושוב הסבתא תלשה שערה מראשו, השד התעורר בכעס והיא סיפרה ששוב חלמה חלום על כפר ובאר יבשה מיין מרפא. השד אמר “אנשי הכפר טיפשים והם לא יודעים שבתוך הבאר יושבת קרפדה ששותה את כל היין וזאת הסיבה לבעיה”.
בפעם השלישית שהסבתא תלשה שערה מראשו של השד הוא ממש צרח בשיגעון והיא אמרה ששוב חלמה חלום על איש זקן שאינו מצליח לרדת מסירה כבר עשרות שנים, “הוא איש טיפש” צעק השד, “הוא פשוט צריך להעביר את המשוט לאיש אחר שייתקע במקומו!!!”
כשהשד נרדם שוב, הסבתא החזירה את הנער ושלחה אותו לדרכו עם שלוש שערות הזהב של השד.
בדרכו עצר הנער ועזר לאיש הזקן ולאנשי שני הכפרים כפי שהבטיח להם.
בתמורה נתנו לו חמורים ועליהם המוני כסף וזהב.
הנער ידע שהמלך יהרוג אותו. כשהגיע לארמון סיפר למלך שהביא את כל הכסף והזהב מהיער השחור שמעבר לנהר. המלך מיד יצא לדרך כדי להביא גם כסף וזהב, כשהגיע לנהר האיש שבסירה הושיט לו את המשוט…
