איזבלה והאגסים

היה הייתה נסיכה יפייפיה ששמה איזבלה, איזבלה אהבה מאוד פירות ובמיוחד אגסים. לילה אחד כשהיא הביטה בחלון ראתה לפתע משאית של פירות ובהם מלא אגסים טריים ומוכנים למאכל, אבל מי שנהג במשאית היה מישהו רשע שידע את אהבתה לפירות ורצה שתלך בעקבותיו ותיאבד ביער. וכך קרה, הנסיכה התפתתה וביקשה מהנהג להצטרף למשאית הפירות שלו. נהג המשאית הסכים לה.                                                                  הנסיכה נכנסה למשאית והייתה ממש עייפה בגלל שהיא קמה באמצע הלילה בשעה מאוד מאוחרת, היא נרדמה על הפירות שבמשאית וקמה בבוקר ואמרה:” איפה  אני? איפה אני?” ומאוד נבהלה.                                        המלך, אביה של הנסיכה קם כדי להעיר אותה ולפתע הוא ראה שהיא לא במיטה! אביה של הנסיכה חיפש בכל הבית וראה שהיא לא שם ואז עלה לו רעיון בראשו: “אני יודע! אני אפרסם מודעה” והלך לעצב את המודעה ובה כתוב:” הילדה שלי אבדה ומי שמוצא אותה מקבל הפתעה ממני אבל לא סתם הפתעה, הפתעה ענקית מאוד!!”.    את המודעה תלה בעיר ואחרי כמה שעות מיליוני אנשים חיפשו אחר הנסיכה.                                                  לאחר מספר ימים שאף אחד לא מצא את הנסיכה, המשפחה שלה מאוד התעצבה: המלך, המלכה והאחים של הנסיכה, כי חשבו שכל האנשים שיצאו לחפש יצליחו למצוא אותה כמה שיותר מהר, אבל לא כך היה.                   הנסיכה התעוררה והבינה שהיא נמצאת בתוך יער ענקי ולא הצליחה למצוא בו את דרכה הביתה.                      עברו מספר ימים ולמלכה גם היה רעיון:” יש לי רעיון! אני אבדוק במצלמות מה קרה לפני כמה ימים שבתי אבדה! זה רעיון גאוני”, אמר המלך. היא ראתה במצלמות אך לפתע הייתה הפסקת חשמל בכל האזור ולכן המלכה לא הצליחה לבדוק במצלמות. אחרי כמה ימים הבריק רעיון בראשו של אחיה של הנסיכה:” אני יודע! אנחנו נחקור מי גנב את הנסיכה”.                                                                                                                                  “רעיון מצוין”! אמר המלך.                                                                                                                   “זה באמת רעיון מצוין” אמרה המלכה.                                                                                                  אלפי אנשים ניסו לחקור את זה…                                                                                                          אבל איך הנסיכה שרדה ביער?                                                                                                                הנסיכה שרדה ביער בזכות כל עצי הפירות שהיו: תפוחים, אגסים, אוכמניות ועוד… ובזכות מקורות מים שמצאה ביער. בין כל האנשים שחיפשו אחריה היה איש אחד עני שחשב בליבו שביער עדיין לא יצאו לחפש, לכן הבריק בראשו רעיון לצאת ולחפש אותה ביער.                                                                                                האם הוא הצליח למצוא את הנסיכה?                                                                                                      העני חיפש כמה שעות. כי היער היה מלא עצים, פרחים ושדות. הוא חיפש וחיפש ולפתע מצא אותה!                  האם אי פעם קרה שעני הצליח למצוא נסיכה ביער כל כך ענק?                                                                    זה בהחלט לא היה קל והעני אמר לנסיכה איזבלה: “אני שמעתי שהלכת לאיבוד ביער”… כן…ואני לא מבינה איך זה קרה” אמרה הנסיכה. העני עזר לנסיכה לחזור לביתה לצד כל משפחתה.                                                    הנסיכה הודתה לו ואמרה: “תודה לך שעזרת לי למצוא את ביתי”.                                                                  “אין בעד מה” אמר העני.                                                                                                                      היא חזרה הביתה בשלום.                                                                                                                      אבל מה העני קיבל כשהוא מצא את הנסיכה? המלך ראה שהאדם שמצא את הנסיכה היה עני ולכן עלה בראשו רעיון “בגלל שהוא עני אני אדאג לו לכסף ומזון”. העני שמח מאוד ואמר למלך: ” תודה לך” והלך.                        הנסיכה סיפרה להוריה שלילה אחד עלתה למשאית משום שראתה שיש במשאית מלא פירות שאותם היא מאוד אוהבת, אך הבינה שטעתה ושאסור היה לה לעלות למשאית ובייחוד כשהיא לא מכירה את הנהג.                      המלך דאג למצוא את הנהג הרשע ולהענישו במאסר על התנהגותו המרושעת.                                              המלך והמלכה וכל המשפחה שמחו מאוד והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה!