היה הייתה פעם אמא ושמה גלית, אבא ושמו אייל, ילדה ושמה דנה וילד ושמו גיל. שם משפחתם היה אברהם. יום אחד משפחת אברהם יצאה לטיול קטן בים. הם נכנסו לאוטו ונסעו לים. משך הנסיעה היה חצי שעה. בזמן הנסיעה כאשר הילדים נרדמו, ההורים נהנו ממוזיקה קצבית שהושמעה ברדיו.
כאשר הגיעו לים, אייל וגלית העירו את הילדים ולחשו להם: “קומו חמודים, הגענו לים”. לאחר שהילדים התעוררו, כולם עזרו להוריד את הציוד מהאוטו והחלו לחפש מקום מוצל שיגן עליהם מהשמש. הם מצאו שמשיה ממש ליד חנות הגלידות המגרה, פרשו מחצלת והתיישבו מול הים. אמא מרחה את דנה וגיל בקרם הגנה מכף רגל ועד ראש. לאחר מכן כולם החלו לשחק מטקות ואפילו תופסת. המשחקים גרמו להם להזיע ולכן נכנסו להשתכשך קצת בים.
כשיצאו מהים אמא רצתה לפנק אותם בפיקניק. היא פרשה מחצלת על החול, פתחה את התיק הכחול והוציאה ערמת פנקייקים מגרה. הילדים אכלו ואכלו ואז אמרו: ”שבענו! אכלנו הרבה מאוד”. ההורים אמרו בשמחה: ”איזה כיף חמודים שלנו”.
לאחר מכן, גיל רצה להיכנס שוב לים בזמן שדנה העדיפה לנוח. גיל ניסה לשכנע אותה אך היא לא הסכימה. גיל ביקש מאמא ואבא שיכנסו איתו למים אך גם הם התעייפו ואמרו לו: “גיל חמוד שלנו, בנה בינתיים ארמון בחול. אני ואמא ננוח קצת ולאחר מכן נכנס איתך לים”. אך גיל היה חסר סבלנות, וברגע שהוריו נמנמו החליט להיכנס לבד לים. בהתחלה הים היה מאוד רגוע ושקט וגיל שמח ונהנה. פתאום הגיע גל גדול והעיף את גיל מצד לצד. גיל בלע מים והשתעל והחל לצעוק לעזרה. אמא, אבא ודנה לא שמעו את הצעקות של גיל. רק איש אחד חמוד ראה אותו וטס בקפיצה אל המים. הוא זינק זינוק גדול לתוך המים והצליח להוציא את גיל מהמים הקרים והלא נעימים. הוא בדק שגיל בסדר ואז הלך איתו לאורך החוף ושאל ”של מי הילד החמוד?”.
הוא שאל 5 פעמים ואפילו יותר, אבל אף אחד אחד לא ענה. פתאום דנה פקחה את עיניה וזיהתה את אח שלה מרחוק. היא רצה ורצה וקראה לו מרחוק: “גיל, גיל, מה קרה לך?”. כשהגיעה לגיל היא ראתה שהוא חיוור ושאלה אותו שוב: “גיל, מה קרה לך?” גיל סיפר לה שכמעט טבע והאיש הזה הציל אותו והוציא אותו מהמים. דנה אמרה לאיש: “תודה רבה רבה לך איש מקסים. אני אקרא להורים שלי ואגיד להם שיביאו לך המון כסף על כך שהצלת את אח שלי.
דנה רצה לקרוא להורים שלה וסיפרה להם שגיל טבע והאיש הציל אותו. ההורים הודו לו וחיבקו אותו וכל משפחת אברהם שמחה שגיל בחיים. האיש המקסים סרב לקחת כסף ואמר שעשה זאת בשמחה רבה ושאינו רוצה לקחת תמורה.
אמא ואבא חיבקו את גיל ואמרו לו: ”הבהלת אותנו גיל חמוד שלנו”. אל תעשה את זה שוב. אנחנו אוהבים אותך מאוד מאוד ותזכור לא ללכת בלי מבוגר למים כי כך אתה עלול לטבוע כמו שקרה לך. עכשיו למזלנו ניצלת וזה היה נס גדול מאוד.
כל המשפחה חזרה הביתה. כשהגיעו לבית שלהם עשו מסיבה לגיל החמוד כדי לחגוג את זה שהצילו את גיל מטביעה בים וכולם היו שמחים ומאושרים. למסיבה הגיעו המון חברים טובים ששמעו על המקרה: גל, דן, שי, אבי, איתי, רועי, דנאל, מיכאל, ניר, לירן ואורן. גיל סיפר לחברים על הטביעה ואמר להם: “לעולם לא אכנס יותר לים בלי אמא ואבא”.
