ערב אחד, לפני יום הולדתה של שני בביתה בתקופת הקורונה. “אני מקווה שיום הולדת יתקיים כרגיל, אני חוששת שיהיו מכשולים כי הרי אנחנו בסגר כבר המון זמן”, אמרה שני להוריה. אבא אמר: “הכל יהיה בסדר את תיראי מחר בבוקר” ואמא אמרה: “אבא צודק, הכל יהיה בסדר ביום הולדתך”.
שני חשבה לעצמה במיטה אולי אחד מבני משפחתי ידבק בקורונה וייהרס לי יום ההולדת, לאחר מיכן היא הלכה לישון בחשש.
כשהיא קמה בבוקר כל החדר שלה היה מלא בבלונים ומתנות משמחות, יפות ומקוריות היא ממש שמחה אבל לפתע התחיל לכאוב לה הבטן, הראש והגרון. היא נלחצה שהיא חולת קורונה וההורים שלה “אמרו לה בואי תעשי בדיקת קורונה” שני ענתה “טוב” היא עשתה את הבדיקה, התחיל להיראות שהיא חיובית. שני אמרה בעצב “אמא ניראה לי שאני חיובית” אמא ישר רצה ליראות ואמרה לה “בואי נחכה עוד קצת עד שזה יהיה בולט” ענתה שני “טוב, אולי זה השתנה” עברו כמה דקות ושני יצאה חיובית .
שני התחילה להזיל דמעות אמא מנסה להרגיע אותה אך זה לא עוזר, שני ממשיכה לבכות וישר היא נכנסה לחדר. לאחר כמה דקות שני נרגעה, והיא לא האמינה שככה יראה יום הולדתה העשירי. שני קראה לאמא שלה ואמרה לה “אמא את יודעת שאתמול כשהייתי במיטה אז חשבתי לעצמי שאולי אחד מבני משפחתי ידבק בקורונה, אבל לא ציפיתי שאני אדבק ,אפילו לא חשבתי על זה” אמא ענתה “את צודקת זה באמת לא נעים אבל את לא יכולה לחשוב על זה כל הזמן את יכולה להסתכל גם על הדברים היותר טובים לדוגמא: שכולם מפנקים אותך ודואגים לך” שני ענתה “אני אנסה” ולאחר מיכן אמא יצאה מהחדר.
כשאבא של שני חזר מהעבודה הוא שמע את הבשורה ומיד הלך לחדרה של שני ואמר לה “שני מתוקה איך זה קרה לך ? אני פשוט בהלם ” שני ענתה “האמת שגם לי אין מושג איך זה קרה ולמה דווקא לי ” אבא אמר ” אוי לא נורא, ואיך את מרגישה?” שני ענתה לא טוב בכלל עדיין כואב לי הראש, הבטן והגרון” “את רוצה תרופה?” שאל אבא ,שני ענתה “כן ,בבקשה” אבא הלך להביא לשני תרופה. שני לקחה את התרופה וחיכתה שהיא תשפיע עליה.
לאחר כמה ימים שני כמעט ולא נשמה ופתאום היא התעלפה ההורים שלה היו בבהלה וישר התקשרו לאמבולנס . האמבולנס הגיע והחובשים בדקו את שני והחליטו בגלל מצבה לפנותה יחד עם אחד ההורים לבית החולים הקרוב ביותר, וכשנכנסו לאמבולנס הנהג הפעיל את הסירנה על מנת להגיע במהירות לבית החולים.
האמבולנס נסע במהירות ברחובותיה העמוסים של העיר, ולאחר כרבע שעה לחוצה הגיע האמבולנס לשערי בית החולים .מיד הופנו לחדר המיון שם נאלצו לחכות כשעתיים עד שהגיע הרופא לבדקה לאחר כעשרים דקות הסתיימה הבדיקה ושני התעוררה והרופא החליט לשלוח אותה לאשפוז במחלקה פנימית מכיוון שכל מחלקות הקורונה היו מלאות עד אפס מקום כאשר חלק מהחולים אושפזו במסדרונות הצרים
ההורים ליוו את שני עד המחלקה הפנימית ודאגו שמיטתה תהיה ליד החלון על מנת שתוכל לראות את השדות הירוקים ואת האנשים ההולכים בשבילים לאחר שלושה ימים של אשפוז במחלקה הפנימית מצבה של שני הוטב עד מאוד ובמקום להעבירה למחלקת הקורונה החליטו לשחררה לביתה
כששני והוריה שבו לביתם שימחתם הייתה רבה וכולם חגגו את יום הולדתה בשמחה כפולה.
