ב”ה
סיפור מאת שמעון אליה כהן
שם הסיפור: חבורת הגנבים
לפני שנים רבות, בעיר ניו יורק, היתה מכת גניבות. בכל יום נגנב משהו אחר במקום אחר. המשטרה ניסתה למצוא את האשמים אך לא הצליחה ולא ידעה מה לעשות. לילה אחד נגנבו מתחנת המשטרה מסמכים שמכילים בתוכם את סודות המשטרה.
בבוקר, כשגילו זאת, מיד הגבירו את חיפושיהם אחרי הגנבים, אבל בכל זאת לא מצאו אותם באף מקום.
באותו זמן שוטר אחד טייל עם משפחתו ביער הסמוך לעיר. הוא ראה שם בקבוקי יין מנופצים וכיסאות שבורים השוטר חשד שזה אולי המסתור של חבורת הגנבים. הוא שלף את אקדחו האישי למקרה שיש מישהו מהם באזור ובינתיים התקשר במכשיר הקשר לתחנת המשטרה והודיע למפקד שנראה לו שהוא מצא את מסתור חבורת הגנבים.
תוך חמש דקות היער כבר היה מלא בשוטרים המחפשים אחר החבורה.
לאחר כשעה, שוטר אחר שסייר במרכז העיר ראה אדם המנסה לגנוב ארנק מאיש עשיר ומפורסם. השוטר הצליח לעצור את הגנב תוך כדי מעשה ולקח אותו לתחנת המשטרה. בתחנה חקרו אותו אך הוא לא גילה כלום. הפורץ המשטרתי פרץ את הטלפון של אותו גנב ומצא שם מידע על כל חבורת הגנבים ועל מקום מסתורם. מסתבר שהשוטר עצר את ראש החבורה. הוא שלח מהר את המידע לשאר השוטרים והם נסעו במהירות למקום המסתור.
לאחר 10 דקות של נסיעה הם הגיעו למקום. זה היה צריף קטן. בתוך הצריף היה שומר שישן. השוטרים אזקו אותו וחיפשו בצריף את כל שאר החבורה.
הם מצאו מרתף סודי שהפתח שלו היה מתחת לארון עץ בצריף. השוטרים החלו לרדת וקצת לפני שנגמר גרם המדרגות הם שמעו דיבורים. אלו היו הגנבים שנבהלו כי כבר הרבה זמן מפקדם לא חזר והם התווכחו מה לעשות.
השוטרים אזקו את כל הגנבים, הכניסו אותם לניידות יחד עם כל הגניבות שמצאו בצריף ולקחו אותם לתחנת המשטרה.
מאז שנתפסה חבורת הגנבים לא היו עוד גניבות בעיר והתושבים המשיכו לחיות בשלוה ובנחת.
