הנסיך היהיר
לפני שנים רבות, היה נסיך יפה תואר והוא חיפש אישה. נסיך יהיר מאד. הוא כל היום רצה לומר שיש לו הרבה כסף, זהב, יהלומים וכולם לא רצו להיות חברים שלו. יום אחד הוא הלך ברחוב . הוא ראה אישה ענייה הלובשת שמלה קרועה ומלוכלכת. הוא צחק עליה בגלל שהיא חסרת כל. הנסיך אמר: “הא, הא, הא, את ענייה ואני עשיר!” כל מי שהיה שם צעק על הנסיך. הנסיך היה אומלל. הוא חשב לעצמו: ” למה אני רשע? אני חייב להיות נחמד יותר”. כעבור זמן רב חשב הנסיך בליבו:” אולי אלך להביא קצת כסף לאישה הענייה”. הנסיך יצא מארמונו ונסע בכרכרתו אל המקום האחרון בו ראה את האישה הענייה. כשהנסיך הגיע, היא לא הייתה שם. הנסיך התעצב והלך לחפש עניים אחרים. פתאום הנסיך ראה את האישה הענייה עם נסיך אחר נחמד. נסיך גבוה ורזה. הנסיך קינא מאוד והוא היה עצוב. מרוב קנאה, הוא רצה להתחזות לנסיך הנחמד, הגבוה והרזה. חשב הנסיך לעצמו:” איזה רעיון גאוני! אני גאון!” התחפש הנסיך לנסיך הנחמד, הגבוה והרזה. כשסיים להתחפש לנסיך הנחמד, הגבוה והרזה. הלך הנסיך לאישה הענייה כשהוא מחופש לנסיך הנחמד, הגבוה והרזה. אמר הנסיך: “שלום לך אישה ענייה, השמלה שלך מלוכלכת ומסריחה. ממש מגעיל להיות לידך. בואי קחי כסף ותקני לך שמלה אחרת”. נעלבה האישה וענתה לו בחזרה: ” נכון שאתה באמת לא הנסיך הנחמד, הרזה והגבוה? אתה רק התחזית לו!” ענה לה הנסיך: “מה קורה לך?! אני הנסיך הנחמד, הגבוה והרזה”. אמרה האישה: “ממש לא. הנסיך הנחמד אף לא היה מדבר ככה. הוא היה יותר אכפתי, רגיש ומדבר בצורה יפה יותר”. חשב הנסיך על דברי הענייה ואמר לה:” צודקת. אני באמת לא הנסיך, אני רק רציתי להתחפש אליו כדי שתאהבי אותי”…הענייה אמרה:” אני שונאת אותך!” והלכה. הנסיך היה עצוב וחשב: “אני לא צריך אותה”. כעבור עשרה ימים, טס הנסיך למדינה זרה. באחד הערבים, נסע הנסיך לשוק המקומי. כשהלך בשוק, ראה אישה עניה ואת הנסיך המקומי רבים. המקרה הזה הזכיר לו את ההתנהגות שלו עם האישה הענייה, המסריחה והמלוכלכת. הנסיך כעס על הנסיך המקומי והלך לעזור לאישה הענייה. “זה לא יפה להתנהג ככה” אמר הנסיך לנסיך המקומי “אתה צריך להתנהג בצורה יפה לנתינים שלך, אתה צריך לעזור להם ולא לצחוק על איך שהם חיים ונראים”. הנסיך המקומי התרגש מהנאום והבין שהוא התנהג בצורה לא מכובדת. הוא נתן לאישה כסף שיספיק לה לשנה וחזר לארמון. האישה הענייה הודתה לנסיך ואמרה לו “אני מודה לך מאוד, תודה שעזרת לי!”. הנסיך היהיר חזר לארצו ולארמונו. הוא החליט לערוך נשף כדי לאסוף כסף לתרומה לאנשים העניים בממלכה. הוא הזמין את האישה הענייה ואת בני משפחתה לארמון.
בערב הנשף, חיפש הנסיך את האישה ומצא מישהי הדומה לה מאוד. הוא התנצל בפניה על ההתנהגות שלו, אך גילה לבסוף שזו הייתה אחותה התאומה. הם התאהבו והחליטו לעשות טיול לגיוס כספים ברחבי העולם. כעבור מספר שנים, הנסיך הציע נישואין לאחות האישה הענייה והם החליטו להתחתן.
בערב הנשף, חיפש הנסיך את האישה ומצא מישהי הדומה לה מאוד. הוא התנצל בפניה על ההתנהגות שלו, אך גילה לבסוף שזו הייתה אחותה התאומה. הם התאהבו והחליטו לעשות טיול לגיוס כספים ברחבי העולם. כעבור מספר שנים, הנסיך הציע נישואין לאחות האישה הענייה והם החליטו להתחתן.
בזכות האישה הענייה, מצא הנסיך את בת זוגתו ואת היעוד שלו בחיים – להפיץ טוב לאחרים
