חבר מול חבר
יוסף ודוד חברים מאוד טובים.
הם מאוד אוהבים לשחק ביחד כדורגל , גם בבית הספר וגם במגרש שבשכונה.
יום אחד הם פגשו במגרש ילד שמשחק בקבוצת ביתר ירושלים.
הם שיחקו איתו ושאלו אם הוא חושב שהם ברמה של הקבוצה.
הוא ענה להם שאם הם מתאמנים ומשפרים את המשחק שלהם הם כן יוכלו להצטרף לקבוצת.
הם מאוד התלהבו והתחילו להתאמן עוד יותר ביחד כדי להיות ברמה של ביתר ירושלים ולהצטרף ביחד לקבוצה.
אחרי כמה חודשים אמא של דוד בדקה אם הוא יכול להצטרף לקבוצת ביתר ירושלים.
הם קיבלו הזמנה לשחק אימון ניסיון והמאמן מאוד התרשם מהמשחק של דוד.
הוא אישר את הרישום שלו לקבוצה. דוד מאוד שמח! הוא קיווה שגם יוסף יוכל להצטרף.
דוד התחיל לשחק בקבוצת ביתר ירושלים וראה שהם ממש מתאנים הרבה, אפילו גם בשבות.
למרות שדוד התחיל לשחק בקבוצת ביתר, הוא שיחק עדיין עם יוסף בימים המעט הפנויים שלו.
יום אחד, דוד שאל את יוסף אם הוא מעוניין להצטרף. הוא ענה שהוא לא יודע ושהוא צריך לבדוק עם אמא שלו.
באותו יום, יוסף חזר הביתה וחיקה שאמא תחזור מהעבודה כדי לשאול אותה. ברגע שהיא חזרה, יוסף פנה אליה והתחיל לספר לה על העניין. הוא אמר לה שהוא רוצה להצטרף לקבוצה של ביתר ירושלים כי חבר שלו הטוב משחק שם. היא ענתה שיש בעיה עם ביתר ירושלים כי הם מתאמנים לפעמים בשבתות ושזה לא מתאים להם. לאומת זאת יש קבוצה אחרת של ביתר בשם ביתר נורדיא ששומרת שבת ויותר מתאימה.
יוסף ביקש בהתלהבות שאמא תבדוק אם הוא יכול להצטרף לקבוצה הזו. אחרי כמה ימים הם גם קיבלו הזמנה לאימון וכמו דוד, יוסף הצטרף בקלות לקבוצה של ביתר נורדיא. הוא מאוד שמח!
הוא סיפר בהתלהבות לדוד על הבשורה שהוא גם נרשם לקבוצה של ביתר השומרת שבת ושהם מתאמנים גם ממש טוב.
דוד קצת התאכזב שהם לא באותה קבוצה אבל הוא הבין את העניין.
החברים עדיין המשיכו לשחק ביחד למרות מעט זמן הפנוי שהיה להם. הם כל כך אהבו להיות ביחד שממש השקיעו בזה.
יום אחד, המאמן של כל אחד סיפר שהולך להיות משחקים עם קבוצות מהשכונה.
דוד ויוסף חשבו שאם ישחקו אחד נגד השני הם יהיו בבעיה כי זה ממש לא כייף לשחק מול חבר. אבל דוד אמר :” עזוב , נחשוב על זה כשנגיע לרגע.”
יוסף חזר הביתה ונשאר מוטרד. הוא סיפר לאמא על מה שיש לו בלב ואמר לה שזה לא יהיה כייף לשחק מול חבר טוב. אמא הרגיעה אותו ואמרה לו שכל מה שה’ עושה ,הכול לטובה!
יום אחד, הדבר קרה. המאמן של יוסף פנה אליו ואמר לו שעוד שבוע יהיה משחק ידידותי עם קבוצת ביתר ירושלים. יוסף לא הרגיש טוב. הוא לא רצה לעמוד מול החבר שלו. הוא חשב שזה יפגע בחברות שלהם.
הוא נישא להתחמק מהמשחק אבל דוד פנה אליו ואמר לו בהתלהבות שסוף סוף הם יכולים לשחק ביחד! זה ממש הפתיע את יוסף. הוא חשב שגם דוד לא ירצה לשחק ולהפתעתו זה היה בדיוק ההפך. דוד אמר לו שחברות אמתית נבדקת במעשים כלפי האחר ודווקא בזכות המשחק הזה הם יכולים לראות עד כמה הם חברים טובים.
זה מאוד הרגיע את יוסף ולשמחתם הם שיחקו ביחד, אחד נגד השני אבל בליבם לגמרי אחד עם השני.
