בקיץ שעבר הלכתי עם אבא שלי לבריכת וייסגל, לפני שהלכנו הוא אמר שהוא ילמד אותי לשחות ולצלול, התרגשתי מאד, יום לפני הכנתי תיק עם כל הציוד שאני צריך והלכתי לישון מוקדם שיהיה לי כח, את הכרטיסים לבריכה אבא הזמין מראש, לכן יכולנו לנסוע על הבוקר מוקדם, אח שלי ואני התארגנו מאד מהר, הכי מהר שאפשר, היינו מוכנים כבר ב8 בבוקר אחרי שאכלנו משהו קטן, והתלבשנו. חכנו לאבא למטה עם התיק על הגב שיחזור מהתפילה. הגענו לבריכה, שם אני ואח שלי השפרצנו אחד על השני והשתוללנו, היה ממש כיף! כל הזמן זה היה נראה כאילו עוד שנייה אחותי מפילה אותי ואני טובע, אבל זה לא קרה למזלנו. במים כולנו הצטלמנו ושלחנו לאמא את התמונות. אני ואח שלי קפצנו ביחד למים עד שעשיתי עמידת ראש. אח שלי הקטן פחד לצלול עד שגרמתי לו לצלול כי הראתי לו שזה לא מפחיד. אחר כך רציתי לקנות ארטיק מהקיוסק וגם קניתי מהמכונה פחית קולה ואז גיליתי שהתבלבלתי וזה היה פחית אקסל ששתיתי, אבא אחר כך ראה את זה וצחק, הוא לא האמין ששתיתי את זה, כל הדרך בחזור הוא ששתיתי אקסל על זה.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי