המשקפיים
שלום שמי מירי אני כותבת לכם סיפור עם מסר לחיים
אני ילדה טובה רזה וגבוהה ויש לי המון חברות .
חברות ממש טובות .
ביום שני בבוקר הרגשתי שאני לא רואה מהלוח, ביקשתי מהמורה לעבור מקום לשורה הראשונה. המורה הסכימה ולאחר השיעור נתנה לי פתק להורים ובו היה רשום
שאני צריכה ללכת לבדיקת ראייה.
בצהריים נתתי את הפתק לאמא
אמי התקשרה למרפאה כדי לתאם לי בדיקת ראיה ולמרבה המזל התפנה תור לעוד כשעתיים, אמא מיד תפסה את התור, התארגנתי בהתרגשות והלכנו.
כשהגענו הייתי נורא שמחה אך אמי פחות היא אמרה שמשקפיים זה מסורבל ולא נוח ושאולי זה נחמד לכמה שעות אבל לא באופן קבוע. לא השתכנעתי, רציתי שגם לי יהיו זוג משקפיים כמו שיש לחברותי. הרופא בדק אותי מספר פעמים כדי לוודא שבאמת אני לא רואה. הבנתי שאני צריכה להיות יותר מתוחכמת ולהמציא מספרים וכך עשיתי. הרופא התלחשש עם אמא ואני חיכיתי בסבלנות.
לבסוף הרופא כתב על פתק את המספר והלכנו לבחור מסגרת מהממת בדיוק כמו של חברתי נעמה.
ביקשתי מאמא להרכיב את המשקפיים ולצאת איתם אך אמא אמרה לי שהמשקפים לא יהיו מוכנים היום ושרק מחר אחרי הלימודים נגיע וניקח אותם.
האופטיקאי ראה שאני מאוד מאוכזבת ואמר לאמא שיש לו רעיון, הלך לחדר לכמה דקות וכשחזר נתן לי להרכיב את המשקפיים החדשים ולצאת איתם. לא הייתה מאושרת ממני. אלו היו משקפיים ללא מספר אך אני לא ידעתי.
למחרת הלכתי לבית הספר עם המשקפיים החדשים הרגשתי טוב עם עצמי ולמדתי למופת, פתאום הלוח לא היה כזה רחוק והצלחתי לקרוא כל מה שהיה כתוב.
חברותי פרגנו לי ועוד יותר שמחתי.
כשחזרתי לבית אמא שאלה אותי איך היה בבית הספר והאם הצלחתי ללמוד טוב יותר
עניתי לה שבזכות המשקפיים ראיתי מהלוח הרבה יותר ברור ולא מטושטש ושחברותי החמיאו לי
אמא צחקה ואמרה לי:
ביתי היקרה, בואי, שבי איתי אני חייבת לספר לך….
המשקפיים שבחרת אלו משקפיים ללא מספר
הייתי בהלם. נורא התביישתי שאמי כעת יודעת ששיקרתי לה התביישתי ולא ידעתי מה לומר.
כשאבא חזר מהעבודה אמא שיתפה אותו במה שקרה.
אבא הבין אותי מאוד וסיפר לי שאני בדיוק כמוהו. כשהיה ילד גם הוא רצה להרכיב משקפיים כמו כל החברים שלו אך אצלו הסיפור נגמר אחרת, הוא המציא מספרים כמוני ובסופו של דבר קיבל משקפיים עם מספר והתרגל למשקפיים. ועד היום הוא מתחרט.
כעת הבנתי שההורים שלי דואגים לי ורוצים לטובתי.
הסיפור של אבי חידד לי את הטעות שלי .
למדתי שאין כמו האמת ושזה רק לטובתי למרות שחשבתי אחרת.
בסופו של דבר אני מודה לקב”ה על כך שאני לא צריכה כרגע משקפיים.. אבל כדי להזדהות עם חברותיי – אמא קנתה לי משקפי שמש יפהיפיות 😊
