רוני והשינוי הגדול
היה הייתה ילדה שקראו לה רוני
לרוני היו שני אחים, אח אריאל ואחות אבישג, אבא עמנואל ואמא קארין.
רוני הייתה ילדה אחראית, היא אהבה לסדר את הבית, לשמור על האחים שלה ולעזור להורים.
רוני הייתה תלמידה מוכשרת מאוד.
היא למדה בכיתה ב’ 2, עם המורה שלומית, בבית ספר סיני בראשון לציון. רוני הייתה טובה בכל המקצועות, אבל לרוני הייתה בעיה אחת קטנה, כל הזמן רוני איכשהו איחרה, ולא הגיעה בזמן לבית הספר.
לא משנה מה, היא איחרה!
אפילו כשהיא הייתה קמה ב- 7 ורבע בבוקר, בכל זאת היא לא הספיקה להתארגן. היא הייתה צריכה להתלבש, לשתות שוקו, לאכול עוגייה בבוקר, לצחצח שיניים לנעול נעליים, ללבוש מעיל (בימים חורפיים) ולהגיע לבית הספר בזמן, והיו אפילו בקרים שהיא קמה ב- 8:00, 5 דקות לפני תחילת השיעור.
כל יום היא אחרה!
המורה שלומית כל הזמן רשמה לה איחורים.
אמא קארין התחילה לדאוג: מה אני אעשה? הילדה שלי בסוף תקבל ציון רע!
אמא של רוני חשבה וחשבה ובסוף העלתה רעיון במוחה.
בלילה קארין (אמא של רוני) ישנה עם האחים אריאל ואבישג אצל סבתא של רוני, ורוני נשארה לבד בבית עם אבא שלה, עמנואל.
מוקדם בבקר רוני שמעה שמישהו דופק בדלת טוק טוק טוק
והדפיקות התגברו והפכו לבום בום בום …
רוני קמה, פתחה את הדלת ופערה את פיה, זאת אמא??
מרוב שהיא נבהלה מהדפיקה המוקדמת, היה לה קשה להירדם חזרה. אז היא התלבשה, צחצחה שיניים, הכינה מערכת ויצאה לבית הספר. והפעם, היא הגיעה בזמן!
מהמקרה הזה רוני מצאה שיטה איך לא לאחר,
והשיטה הייתה שכל יום אמא שלה הייתה ישנה בחדר רחוק ממנה.
וכל יום בבוקר אמא של רוני הייתה דופקת על הדלת בשביל להעיר את רוני.
כשרוני התרגלה לסמוך על אמא שלה היא לא דאגה שהיא תאחר כי ידעה שאמא תמיד תדפוק בדלת. אבל במשך הזמן לאמא קארין נמאס לקום כל כך מוקדם היא כבר התעייפה, אז מה היא תעשה?
כדי שהיא לא תתעייף וכדי שרוני לא תאחר היא חשבה וחשבה ולבסוף העלתה רעיון נוסף במוחה. היא חיפשה בכל החנויות שעון מעורר מספיק חזק בשביל להעיר גם אותה וגם את רוני ובסוף מצאה שעון יפה בצבע ורוד הצבע שרוני הכי אוהבת שהיה מעיר אותה כל בוקר בשירים נעימים.
בזכות השיטה רוני הצטיינה והייתה מגיעה ראשונה אפילו לפני השומר 😊
