דני למד בבית ספר סיני, בכיתה ב,
יום אחד אחרי שחזר מבית הספר ,עבר ליד חנות החיות ,
בחנות החיות ראה כלב חמוד , קטן ושובב ,
כשהגיע לבית סיפר להוריו על הכלב ואמר שהוא ממש היה שמח אם היו קונים לו את הכלב הזה, “בבקשה אבא, אני מבטיח לטפל בו!” אמר דני, ההורים חשבו ובסוף הסכימו לקנות לדני את הכלב,
דני שמח, והיה מאושר ובכל יום היה משחק ומטייל עם כלבו,
הם היו משחקים ביחד בכדור, במחבואים וגם קוראים ביחד סיפורים,
דני קרא לכלב יויו, דני אהב מאוד את יויו, וגם יויו אהב את דני,
הם היו חברים ממש ממש טובים.
יום אחד כשחזר דני מבית הספר, הוא לא מצא את יויו, “יויו, יויו שלי איפה אתה? “בכה דני, יויו פשוט נעלם,
דני היה עצוב מאוד .
למחרת ראה דני את חברו יוסי ,
יוסי החזיק בידו כלב , כלב שבדיוק דומה ליויו של דני , דני היה בטוח שזה יויו שלו והתחיל להאשים את יוסי, כי חשב שזה הכלב שלו, “אתה מאשים אותי סתם, זה הכלב שלי ,אבא שלי קנה לי אותו אתמול, קוראים לו ג’וני!” אמר יוסי, “לא! זה הכלב שלי! זה יויו “אמר דני. פתאום שמע דני מאחוריו נביחות, הוא הסתובב וראה את יויו עומד מאחורי עץ גדול.
דני הבין שטעה , הוא התבייש מאוד, “אוף מה עשיתי?” אמר דני.
כשחזר דני לביתו , סיפר על המקרה להורים שלו, ההורים שלו שוחחו איתו על המקרה ובסוף חיבקו ואמרו לו שתמיד יש “לדון כל אדם לכף זכות “ ,משפט זה נאמר על ידי, יהושע בן פרחיה בפרקי אבות (פ”א מ”ו), שם נאמר: עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות.
פעמים רבות אנחנו נוטים לשפוט מעשים של אנשים אחרים לרעה בלי לנסות ולהבין את הסיבות למעשים שעשו ולפעמים גם להאשים אותם בדברים שהם בכלל לא אשמים בהם ,כמו שדני האשים את יוסי.
אבא ואמא אמרו לו שהוא צריך לבקש מיוסי סליחה , כי יוסי בטח ממש נפגע .
“אני מתבייש לגשת אליו ולהתנצל אמר דני “זה קשה ולא נעים וגם בטח הוא לא ירצה לסלוח לי” אמר דני ,”בכל מקרה אתה חייב להתנצל בפניו, כי פגעת בו ואל תדאג השם יהיה איתך שם בטוח אז לא תכשל וזה לא יהיה יותר מדי קשה. ” אמר אבא .
בבית הספר בבוקר היה מסדר כל הילדים שרו ביחד את המנון החמד,
(נו אתם בטוח מכירים אותו):
“חֶמֶ”ד הוּא כְּמוֹ מִשְׁפָּחָה,
עִם חֹם וְחִבּוּק וְעִם דֶּלֶת פְּתוּחָה.
חֶמֶ”ד, מִשְׁפָּחָה לְתָמִיד
מִשְׁפָּחָה שֶׁבּוֹחֶרֶת בְּךָ.”
דני ראה שיוסי שר, אבל יורדות לו קצת דמעות, “אני חושב שהוא בוכה” אמר דני, בהפסקה דני פגש את יוסי ,יוסי התרחק ממנו דני רץ אחריו והשיג אותו ,
דני אמר שהוא צריך לדבר איתו . הוא הוציא מהכיס ציור יפה שעליו כתוב סליחה . דני ביקש סליחה, והגיש ליוסי את הציור, הם לחצו ידיים והתחילו לצחוק .
כשחזר דני לבית , סיפר להורים שלו את הסיפור , הם חיבקו אותו ואמרו לו שהם גאים בו מאוד, ושהוא בוגר וגם אמיץ . דני גם היה גאה בעצמו , ולפני השינה החל לשיר לעצמו במיטה את המשפט ” “לדון כל אדם לכף זכות “.
