הבלש סמירנוף ותעלומת היהלום האבוד

הלילה ירד במהירות על העיר רזואה שבצרפת. השמש התמהמה לרגע קצר על קו האופק ואז צללה למטה.      העננים התקבצו מיד תחילה היו אדומים אחר כך כסופים, ירוקים, צהובים, שחורים כאלו כול הצבעים בעולם נשאבו לתוך השמים,  ציפור יחידה התעופפה מעל שיח הקוצים הדוקרני. האוויר היה דחוס ורווי צפייה לגשם, סערה עמדה לפרוץ…  אוי שכחתי להציג את עצמי אני סמי אבל כולם מכנים אותי בשם הבלשי שלי הבלש סמירנוף ואני מומחה בתעלומות, טוב אחרי הכרות קצרה נתחיל בתעלומה.                                                    סמירנוף ישב בחדרו וכרגיל חיכה לדפיקה בדלת לסימן שיש תעלומה, ופתאום נשמעה נקישה בדלת “הבלש סמירנוף הבלש סמירנוף” נשמע קול שונה מבד לדלת “כן פתוח” ענה הבלש הוא כול כך התרגש, כבר הרבה זמן שאין תעלומה בעיר, הדלת נפתחה ומול הבלש סמירנוף  עמדה דמות האיכר “האיכר מה רצונך פה בביתי” אמר הבלש, סמירנוף היה מומחה בתחום הבלשות וידע שיש תעלומה רצינית מאוד לפי פניו של האיכר “הי-הי- הלום” גמגם האיכר מתנשף “לא הבנתי מילה” אמר האיכר בעודו בדרך למטבח להביא כוס מים צוננת לאיכר “בוא תיכנס  תשב תירגע ותסביר לי מה קרה” אמר הבלש והגיש לו את כוס המים הצוננים אחרי שהאיכר סיים לשתות הסביר בנימה קצת לחוצה “לפני חודשיים דוד של אבא שלי נפתר בכלל לא הכרתי אותו אבל המשרתים שלו באו אלי וסיפרו לי הכול מסתבר שהוא עשיר גדול, ואני היורש היחיד שנשאר בחיים אז הוא הוריש לי את  האחוזה שלו בחדרי באחוזה מצאתי יהלום מיוחד הלכתי לצורף והוא אמר שזה יהלום נדיר ויקר שמרתי עליו מכול משמר אבל לפני שבוע הוא נגנב קמתי ולא מצאתי אותה במחבוא אתה חייב לעזור לי אני מודאג” “טוב כך אותי למקום האחרון שהיהלום היה בו”  סערה פרצה בחוץ רצנו לכיוון האחוזה שלו ובתוך שניות ספורות עמדנו לעד דלת מפוארת  הדלת נפתחה בחריקה “אוי אני צריך לשמן את זה”  מלמל האיכר נכנסנו שתינו ובפעם הראשונה בחיי ראיתי דבר כול כך יפה הסלון היה ענקי היה באמצע ספה ענקית ובצידה היו כורסאות  קטנות, המטבח, היה גדול ורחב באמצעו היה שולחן ועליו עציץ יפיפה המטבח היה מלא ארונות ובצד המטבח היה מקרר ענקי היה עוד שתי קומות אבל לא עליתי למעלה הלכתי אחרי האיכר לחדרו בקומה הראשונה והוא הראה לי את מקום המחבוא “מעניין איך הוא נעלם?” אמרתי הוצאתי את פנקסי  מהכיס והתחלתי בסדרת שאלות קטנה “באיזה צבע היהלום? באיזה יום הוא נעלם? …”    היהלום בצבע אדום זוהר יפיפה כזה וביום רביעי הוא נעלם סביר מאוד שהוא נגנב…” הסביר האיכר רשמתי במהירות את הכול בפנקס “אוקי יום רביעי, אדום יפיפה…”  מחר יום רביעי תכננתי לערוב  לגנב אז ביקשתי מהאיכר שישים שם ארנק עם כסף כך הוא עשה ובשעת לילה מאוחרת ערבתי לגנב מאחורי מדף הספרים  חשבתי בליבי איזה מתח אני לא יכול ככה הלכתי למטבח להביא לי כוס מים ופתאום אני רואה דמות החלטתי לעשות מעשה נועז  קפצי על הגנב והורדתי את כובע הגרב שלו “העשיר רוברטו” צעקתי פני מופתעות החלטתי לעשות מעשה נועז לפני שכולם התעוררו אמרתי לו “תחזיר את היהלום והזהב ותסתלק שלא יראו אותך” החזרתי את הזהב והיהלום למגירה וכך עוד תעלומה הסתימה לה, בי חברים שלי אולי אחזור גם בשנה הבאה עם תעלומה מרתקת.