הילד שמדבר עם הקיר

פעם היה ילד שהיה הולך פעם בשבוע אצל סבא וסבתא שלו. הוא אהב מאוד לבקר אותם כי הם היו מאוד נחמדים. כל פעם שהוא הלך אצלם היה לו את החדר במיוחד בשבילו שסבתה הכינה לו. החדר הזה היה החדר הכי יפה בעולם כי היו מלא צבעים יפים. והיו על הקיר של החדר המון ציורים. למשל היה איש שהוא היה דומה מאוד ליובל המבולבל. היה לו כובע על הראש ככול כמוהו. היום איזה יום נפלא ! הילד הולך לבקר את סבא וסבתא! “זה הזמן לשחק” אמרה סבתא! “לך לחדר אני רוצה להכין לך עוגיות!” אז הילד הולך לשחק. פתאום נראה לילד ליראות את הציורים מהקיר לזוז! וואאווווו איזה נפלא זה כל כך יפה! רואים כל מיני דברים יפים! אבל הילד חושב ” איך זה יכול להיות”? האיש המצחיק פתאום דיבר לילד “היי מה שלומך”? הילד לא מבין מה קורה” מה זה? אי אפשר האיש שאל שוב ” מה ילד אתה לא עונה”? הילד עונה” כן כן אבל מאוד מוזר לי שאתה מדבר, אתה רק ציור”!? פתאום הילד שומע את הצלצול מהתנור והוא מתעורר . הוא מבין מה קרה! זה היה חלום. “כל כך רציתי שציורים ידברו איתי”