הַיְּלָדִים הַשּׁוֹבָבִים
ביישוב קטן בלב ההר גרה לה משפחה עם אימא ושלוש בנותיה הקטנות.
האמא הייתה הולכת בכול יום מוקדם בבוקר לעבודה והבנות נשארו לבד
והם לא הלכו לגן, בגלל שהיה סגר, ובאותו יום ירד מלא גשם והיה בוץ
ושלוליות והילדות היתעוררו וראו שיורד גשם, אז הם החליטו לצאת אל
הגשם עם הפיג’מות שלהם. וכך עשו הם ממש היתלכלכו ונירטבו ואימם כבר
חזרה. היא חיפשה אותם ולא מצאה, ואז היא החליטה לשאול את השכנים:
היא שאלה אותם וכולם אמרו לה שהם מיתלכלכים עם הפיג’מות שלהם.
אחרי זה היא מצאה אותם ואמרה להם שאם תעשו את זה עוד פעם אני אזמין
בייביסיטר שתבוא ותשמור עליכם עד שאני אחזור וככה לא תוכלו לעשות את
מה שעשיתם, עכשיו לכו להתקלח!
הם התקלחו והלכו לישון. בבוקר הילדים קמו משנתם וראו שיורד מלא שלג בחוץ והם עוד פעם יצאו עם הפיג’מות שלהם.
אחד הילדים אמר “רוצים שנלך ליישוב אחר רחוק?” – “כן” אמרו שני הילדים “בואו אחרי”. הלכו הילדים, ואימם חזרה הביתה והיא התחילה ממש ממש לדאוג, היא מהר היתקשרה למשטרה. ושוטר מצא נעל ושאל את האמא אם זה הנעל של הבת שלה והיא ענתה לשוטר “כן”. ושוטר אחר מצא עקבות, והם הלכו לפי העקבות והאמא דואגת ממש, והעקבות הובילו את השוטרים למערה, והשוטרים נכנסו אל המערה ואז אחד הילדים נבהל ואמר: למה אתם במערה שלי?
שוטר אחד אמר כדאי לכם לבוא כי אמא שלכם דואגת לכם ממש ממש ומחפשת אתכם מלא מלא זמן מה. “לא ידענו את זה” אמרו הילדים, “בואו איתנו” אמרו השוטרים.
הם הגיעו לביתם ואימם חיבקה אותם חזק ממש. “איפה הייתם חיפשתי אתכם בכל מקום, התגעגעתי אליכם מאוד, עכשיו לכו להיתקלח ולישון כי השעה ממש מאוחרת”. הם התקלחו והלכו לישון.
בבוקר, הילדים קמו וילד אחד אמר: “בואו נתארגן מהר לגן, כי אמא אמרה לי שנגמר הסגר ואם אנחנו נברח עוד הפעם היא תזמין לנו בייביסיטר ואתם יודעים שזה מעצבן, נכון?” – “נכון”.
הילדים התארגנו מהר והלכו לגן ובגן שאלו אותם “מה עשיתם אתמול?”
ענו הילדים וסיפרו את כל הסיפור מהתחלה.
הגננת שאלה אותם “וכל זה עשיתם בסגר כשאמא לא הייתה בבית?”
“כן” ענו הילדים, “בגלל שלא היה לנו מה לעשות”.
“למה ברחתם? הייתם יכולים לשחק במקום לברוח ולצאת מחוץ ליישוב” שאלה
הגננת. “אין לנו זמן, עוד מעט ההורים שלכם מגיעים לקחת אתכם אז נמשיך מחר את הסיפור הארוך הזה להיתראות”.
סוף
