המלחמה והחזן

זה  היה  בערב    פסח  אני  ואבי  הלכנו  לבית  הכנסת  להתפלל, אבי ואני היינו  לבושים בחולצה  לבנה, יפה וחגיגית,  פתאום  כשהיינו  שקועים  בתפילה ולימוד התורה, התחילו יריות. לא  הבנו  מה  פשר  העניין,  חלק  מהמתפללים  יצאו  לראות  מה  קרה, הם  יצאו  עשרה  אנשים  וחזרו רק  שישה  ,  שאלנו  אותם  מה  קרה ?  למה  חזרתם  רק שישה אנשים? איפה עוד ארבע? הם  נהרגו, אמרו האנשים.   מה,  איך, איך זה קרה??  ואז  שמענו  את  היריות  מתחזקות יותר ויותר,  החזן,  היה  באמצע  ”הללויה”  והוא  בכלל  לא  שם  לב  לכל הבלאגן, הוא היה שקוע בתפילה ובכלל לא שם לב,   ונחזור  לאלה  שיצאו  וחזרו-  הם  אמרו  שיש  מלחמה וכולם  פחדו  שקשקו  מפחד  אז  כולם  יצאו מהר בבהלה  נוראה  לבית  הרב!  החזן  סיים    את  התפילה  בדיוק  שההפגזות נגמרו, הוא יסתובב  לאחור  ולא  ראה  אף  אחד  הוא  יצא  לחפש את  כולם  בסוף  מצאם  במקלטו  של  הרב  ושאלם  מה  קרה?  אמרו  לו  מה  לא  שמעתה  את  הפצצות?  אמר  להם  איזה  פצצות?  ואז  הבינו  שהוא  לא  שמע  כלום!  אמרו  לו  כולם  יחדו  לא  ראיתה  את  החור  שעל  הקיר?  אמר  להם  לא,  ואז  הבינו  כולם  שהוא  היה  שקוע  בלימוד  התורה  והתורה  הצילה  אותו  מסכנת  נפשות.