פרק ראשון
אוו! אני חייב לספר לכם על דבר שקרה לי!!!
אבל קודם אני צריך להציג את עצמי ובכן שמי גיל אינשטיין. בואו נחזור להתחלה. הכול אתחיל לפני חודש. הייתי בחוף הים ומצאתי שם תיבה ועליה כתוב: שייך לשודד הים נפוליון דפנו. לא חשבתי פעמים ופתחתי את התיבה.
פרק שני
בתוך התיבה היה מכתב שבו כתוב:
“אם פתק זה בידך- סימן שאתה בן ואתה ילד שמרגיש חסר ביטחון.” הפסקתי לקרוא. זה בדיוק מה שאני. “יש מפה המצורפת למכתב. השתמש בה בחוכמה.”
בדקתי בתיבה ומצאתי את המפה.
פרק שלישי
בלי לחשוב מחשבות מיותרות ניגשתי אל המפה. “אוו!” התפעלתי “המקום הזה ממש קרוב!” מיד הלכתי לשם. (כמובן עם רשות הוריי). וזה מה שרציתי לספר.
פרק רביעי
והינה מגיע החלק שאני חושב שאתם הכי תאהבו.
החידה!!!
האוצר נמצא במקום ירוק הקשור “לקרן קימת לישראל”.
רמז:
כפר התנ”ך
גן החיות
יער שקדים
לא אגלה לכם מה התשובה עכשיו.
אז הלכתי לשם ו… התחלתי לחפור. הרגשתי כאילו משהו עוקב אחרי.
פרק חמישי
הכול קרה כל כך מהר. מישהו חטף אותי למחסן העצים. ונעל אותי שם. ואם לא חטפו אותכם למחסן עצים אז תדעו שזאת הרגשה נוראית. פחדתי מאוד. ואז ראיתי מישהו שאני לא מכיר ששאל אותי: “מי אתה!?”
“גי…ל…אינ…שט…יי…ן.”
“מה אתה עושה פה?” שאל. הפעם יותר בשקט. “מצאתי את התיבה.” עניתי. “אולי ניתחלק באוצר?”
ראיתי שהוא חושב על כך…
פרק שישי
“בסדר.” אמר. “יש!” קראתי. ומאז אני עשיר ומסתבר שהאיש הזה הוא בכלל ילד נחמד מאוד שקוראים לו אלי.