הילדה השונה

היי אני זואי אני עוד מעט לומדת בכיתה ה’ כי אני מתחילה בבית ספר חדש מקווה שהכול יהיה טוב .

יום חדש.  “קדימה חמודה את מוכנה ? “

“אמא הכול בסדר.”  אמרה זואי .  “טוב אל תשכחי את הכריך שלך” , “אה תודה אמא.”

“שלום תלמידים היום הצטרפה אלינו תלמידה חדשה , הכירו את זואי , היי זואי את יכולה לשבת ליד מקס.” אמר המורה.

“היי מקס” , “היי זואי” , “נעים להכיר”  “נעים לי גם להכיר אותך” , התחלתי להרגיש קצת טוב עם עצמי עד ש…

“הו תראו מי פה התלמידה החדשה” אוקיי עכשיו ממש לא הרגשתי בנוח וחשבתי שהבית ספר הזה לא יתחיל בטוב. גם היה לי יום הולדת למחרת “לא נראה לי שמישהו יבוא למסיבה שלי” אמרתי למורה כשהבאתי את ההזמנות. המורה אמרה: “תלמידים זואי הביאה הזמנות ליום ההולדת שלה , קדימה זואי חלקי לכל הכיתה. ”  “תודה זואי את יכולה לשבת במקומך.”

בהפסקה כולם שיחקו שבויים אבל מלכת הכיתה לא צירפה אותי.

באותו היום שכבתי כל הזמן במיטה, אמא אמרה לי: ” הנה האוכל שלך”  ” תודה אמא אבל אני לא רעבה.”  “נו איך בבית ספר?”  “מצויין.” עניתי.

 

למחרת בבוקר אמרה לי אמא: ” קומי את תאחרי לבית הספר , קדימה זואי !” “טוב טוב .”

“היום יום ההולדת שלך חילקת כבר את ההזמנות ?”  “כן” “מצוין” אמרה אמא.

“טוב בואי קדימה, הנה העגנו, ביי זואי.”

“היי מקס” “היי זואי , היום יום ההולדת שלך.” “כן” אמרתי למקס.

 המורה הודיע בכיתה: “תלמידים היום המנהל הודיע שיש חוג כדורגל ,  החוג יתחיל ביום שני הבא.

המורה אמר: “אוקיי אני כותב ביומן שלי את השמות שרוצים להירשם: זואי , מקס ,רוני ,יואב ,דניאל ,אוראל ,דני ,יוסף ,אור. ” נשמע הצלצול להפסקה.

“איכס למה שאת תרצי לשחק כדורגל איזו מוזרה !!”  אמרה קלואי, ילדה מהכיתה. “נכון,כן !” הצטרפו אליה ילדים נוספים. ” עכשיו לכי מפה !” “לא!! היא לא תלך” אמר מקס.

“מה אתה רוצה מקס?”  “אני רוצה שתתרחקי ממנה” ,  “ולמה שאני אקשיב לך , אה ?”

“כי ככה אני ביקשתי וככה אני אעשה , נו למה את מחכה ?”

 “אין בעיה אני עוד אעשה משהו כך שאתה וכל הכיתה ישנאו אותה!” אמרה קלואי בכעס.

“אנחנו עוד נראה בנוגע לזה.” אמר מקס.

“בואו בנות !!!” קראה קלואי.

“תודה מקס.” אמרה זואי. ” בבקשה ואם הם מציקים לך שוב את יודעת למי לפנות.”

כמה שעות לאחר מכן … “איך היה בבית הספר?” שאלה אמא. “מדהים!” שיקרתי לה.  

“יש לך שיעורי בית ?” שאלה אמא. “לא , אבל נרשמתי לחוג בבית הספר.” “איזה חוג?” ” כדורגל.”

“כמו שאני ואבא שיחקנו ביחד בכדורגל, ואז הוא נפטר.”

“או חמודה שלי הכול בסדר אבא זכה בעולם מקסים אני אומרת לך הוא עדיין איתנו והוא עדייו יישאר.” אמרה אמא .

“הנה הכנתי לך אוכל” “תודה אמא, אה ואמא שכחתי להגיד לך , אבל יש מישהי שמציקה לי כל הזמן.”  “איך קוראים לה ?” ” קלואי .”

“צריך לטפל בזה, אני לא רוצה שהיא תציק לך חייבים להגיד למחנך.”

“לא אמא באמת שלא צריך”  ” לא,  חייבים להפסיק את זה עכשיו” .

“הלו המורה , שלום הבת שלי מספרת שקלואי מציקה לזואי שלי.” “באמת ?” אמר המורה.  “אני מצטער אני אטפל בזה , תודה רבה.”  “בבקשה.”

“רואה זואי זה לא היה קשה.”

“נו טוב, אבל אמא את בטוחה שהכול יהיה בסדר?” ” ברור שכן”  אמרה אמא .

“אני מקווה מאוד” . ” אין מה לקוות,  אני אומרת לך לא צריך לדאוג.”

למחרת בבוקר המורה בירך את התלמידים בבוקר טוב. ” זואי, את יכולה לגשת הנה ? “

“זואי אל תדאגי, לאחר בירור המקרה שהיה. השעתי את קלואי מבית הספר,  היא תחזור בעוד שלושה ימים”  אמר המורה . “תודה רבה” אמרה זואי.

אחרי שלושה ימים… “היי זואי” , “היי קלואי”  “אז.. כן אני מבקשת סליחה אני מצטערת פשוט לא התרגלתי לקבל תלמידה החדשה .”

“טוב זה בסדר” אמרה זואי .

“באמת ?”  ” כן באמת” אמרה קלואי. “מעכשיו אנחנו חברות טובות , אוקיי .”

“היי זואי ” “היי מקס, נו מה היא עשתה הפעם ?” “כלום , אנחנו עכשיו חברות טובות”

“אופס טעות שלי” אמר מקס. “אולי נהיה חבורה ?” ” כן , כן ,כן!!”

הסוף..

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »