פעם, לפני שנים רבות חיה ברוסיה משפחה יהודית באותו זמן היה אסור ליהודים לצאת לארץ ישראל. והיה להם הרבה מסים כבדים וקשים. עד שפעם אחת, שהמלך הלך וטייל בעיר, מצא כתב הצפנה.
באותו תקופה היה אסור לצאת ליהודים מרוסיה, בכלל ואלה שרצו לעלות לירושלים גם אסרו עליהם. ואז שהמלך ראה את כתב ההצפנה, הלך אתו לארמון, והזמין את המשרתים שלו אליו, אמר להם:” תפענחו לי את המכתב הזה, שאדע מה כתוב בו, אולי מסתירים ממני משהו?” המשרתים מיד התאספו אל הארמון, ובחדר סגור ומסוגר ישבו ופענחו את המכתב הצופן. כעבור שבוע המשרתים גילו שיש מטמון בעיר ירושלים, כשהמלך גילה זאת, חיפש מי
שיחפש לו את המטמון ואז המשפחה היהודית הסכימה לצאת ולחפש את האוצר באוניית דג מלוח. כעבור שבועיים ניזכר האב שעוד מעת סוכות והוא רוצה לקים את חג סוכות
ואז הוא הלך למלחים ואמר תשוטו מהר בעד 99 רובלים.
המלחים הסכימו. הוא הרגיש שמח ומאושר ששכנע אותם.
וכעבור כמה שבועות הם הרגישו שהם רעבים. ואז התחילה סערה בים,
המשפחה שמחה כי הם יכולים לשתות מהמים. ואז הם שתו מהמים, וכעבור חודשים ראוה ספינת שודדים. ”שודדים, אוי לא” אמרו המשפחה. האב חשב אולי אצליח לשחות עם ילד אחד למים, ולשחות עם ילד אחד, ואז פתאום התחיל סערה וראו את עצמם על ריבוע עץ, והם החזיקו ידיים ושטו את הריבוע עץ, לא כעבר הרבה זמן הם ראו שהם בנמל עכו, שמחו מאד שניצלו, וכשהצליחו ללכת מיד הלכו למטמון ושלחו את המטמון
