היו היה לפני 100 שנים באמצע כפר, בקתה קטנה ובתוך הבקתה דלת סתרים.
בואו נחזור כמה ימים אחורה למשפחת דוינסקי שהגיעה לחופשה
בבקתה.
תמר הילדה של משפחת דוינסקי לא אהבה לצאת
לחופשות , נכון שגם אתם לא כל כך אוהבים לצאת לחופשות כי
יש לכם חברים ואתם מתגעגעים אליהם. חזרה לסיפור,
תמר נכנסה לרכב, חגרה חגורה וטרקה את הדלת ומשפחת דוינסקי יצאה לחופשה. כשהגיעו תמר לא רצתה להכניס לבקתה כולם שכנעו אותה להיכנס ומשנכנסה ראתה מקום לא יפה מלוכלך בקיצור לא כייף.
לאחר כמה ימים נסעו לחנות קומיקסים לקנות קומיקסים למשפחה. תמר בחרה ב “דלת הסתרים” כשחזרו לבקתה ראתה תמר בקומיקס שהבקתה בקומיקס היא הבקתה של משפחת דוינסקי.
מייד היא סיפרה לאמה, שרה, ובקשה שתסתכל, בהתחלה אמה לא חשדה בכלום זאת אומרת לא נכנסה לדרמה.
בלילה תמר לא הצליחה לישון ופתאום שמעה קול מאחורי הארון, היא הזיזה בשקט את הארון וראתה “דלת סתרים”.
עכשיו, אתם זוכרים שתמר קנתה קומיקס של “דלת הסתרים” אז זאת הדלת!!
תמר העזה להיכנס לדלת ופתאום היא נפלה מצוק שהיה שם תמר התנערה מהנפילה, והמשיכה ללכת, היה שם חול וחול ועוד חול …
ומשום מקום הגיעה צעקה…ונחשו מה זה היה………..זומבי!! תמר ברחה משם בספרינט אבל לא היה דרך לצאת משם…
אז היא נלחמה בו עד שהוא ברח, היא המשיכה לרוץ ולרוץ עוד ועוד…. עד ששוב נפלה מצוק גבוה מאוד יותר מהצוק הקודם… פתאום היא ראתה מדרגות שהיו במערה היא טיפסה במעלה המדרגות….
בינתיים, למעלה בבקתה חפשו את תמר אך תמר המשיכה במסע שלה כפי שאתם יודעים במערות אף פעם אין רגע לנשום וזה נכון, אבל בסופה של המערה התגלה נהר יפהפייה עם מים לשתייה, היא קפצה למים ושתתה והבינה שאם תשחה במעלה הנהר היא תגיע חזרה למשפחה שלה…שבינתיים היא הבינה שהיא מאוד מתגעגעת אליהם.
בגדות הנהר היא ראתה שם חבל, בהתחלה היא פחדה לקפוץ ואז בא מלאך משמיים והוא עזר לה לקפוץ והמלאך הזה הוא בעצם אבא שלה שמת לפני 11 שנה, תמר ראתה בתמונות לפני המסע שאביה נראה כך והיא בכתה לידו , לאחר 10 דקות היא נרגעה והמשיכה במסע, וכשסיימה לטפס במעלה הצוק היא הגיעה לים .
ובבקתה עדיין מחפשים את תמר ולא מוצאים. הם כבר חשבו שהיא נעדרת והיו עצובים.
בפסגת ההר כשהגיעה היא ראתה משהוא נוצץ…זה היה מכתב, הכתוב באותיות זהב ולדף היה ריח של חלה חמה שבדיוק יצאה מהתנור, ובמכתב היה כתוב:
“בן אדם, עלה למעלה עלה..
עלה למעלה עלה בן אדם,
יש לך כנפי רוח
כנפי נשרים אבירים
אל תכחש בם פן יכחשו לך
דרוש אותם
דרוש בן אדם
וימצאו לך מייד”
כשסיימה לקרוא את המכתב הוא התפורר לפירורי זהב שיצרו דמות של נשר, והדמות הזו הובילה אותה חזרה אל הבקתה…
כשראו אותה כולם רצו אליה וחיבקו אותה ואמרו לה שהם התגעגעו ממש ודאגו נורא, ואמא שרה הכינה לה שוקו חם, תמר סיפרה לאימה על המסע שחוותה ואימה סיפרה לה שגם היא מתגעגעת מאוד לאביה אך צריכים להמשיך הלאה ולטפס במדרגות הרוחניות ולהבין שהקדוש ברוך הוא לא מוותר על אף ברייה, גם לא לטובת זומבי…בסוף הן התחבקו חזק חזק ושרו יחד את שירו של הרב קוק.
