בס”ד
מגישה: תמר דיין
התחלתי דף חדש!
ראשית הדבר….
היו הייתה משפחה שבה היו – אבא, אמא בחודש שמיני להריונה ומצפה לבן ,בת בגיל 11 שבעוד שבוע תחול בת המצווה שלה.
שמות בני המשפחה הם: לאבא קראו דורון, לאמא קראו קארן, לבת אמילי. יום אחד אחר הצהריים, אבא לקח את אמילי לחוג התעמלות קרקע. בדרכם לחוג הם שוחחו קצת ברכב…
“אבא איך אתה חושב אני אתלבש לבת המצווה?”
“אני לא יודע חמודה שלי זה עניינים שלך ושל אמא אני לא ממש מבין בזה!”
“צודק.”
“קדימה אמילי הגענו .שייסתיים החוג תחכי לי פה “
“טוב אבא. ביי.”
“ביי חמודה בהצלחה.”
האבא לרגע חושב ואומר לעצמו בלב: “אני לא יודע מה אני אעשה בלעדיה”.
כעבור שעה….
“קארן אני הולך להביא את אמילי מהחוג…” אמר דורון
“בסדר”, אמרה קארן
“הגענו”…אמר אבא לאמילי
“אמילי לכי תתקלחי, לאחר מכן אני ואמא רוצים לומר לך משהו, בסדר?” “אוקיי אבא”….אמרה אמילי
אמילי סיימה להתקלח…בעודה מתלבשת שמעה את הוריה מתלחששים…. אמילי ציפתה לבשורה טובה אך הבשורה לא הייתה ממש נעימה…
“מה נגיד לה”, אמר דורון לקארן…
“היא ממש תתאכזב שזה לפני בת המצווה שלה”….אמרה קארן…
“אין מה לעשות היא עוד יותר תתאכזב אם לא נעשה את זה”….אמר אבא
“אמילי אני ואמא מתגרשים”….אמר אבא…
“מהההההה”….אמילי הוכתה בתדהמה…השמים נפלו עליה…
“אבל עוד שבוע בת המצווה שלי ואמא עוד חודש יולדת?!??!”
אמילי פרצה בבכי תמרורים…אבא ואמא הורידו את ראשם כאובים על בתם…
“אמילי אנחנו מצטע…”….אמרה אמא…
“דיי, מספיק דיבורים!!” צרחה אמילי כעוסה ועצובה וברחה לחדרה בעודה טורקת את הדלת, נשכבה על מיטתה והתייפחה בבכי לתוך הכרית שלה….
אביה דורון ארז את חפציו ונסע לשדה התעופה בן גוריון, טס לגור עם הוריו הגרים בצרפת לא לפני שניגש למיטתה של אמילי, חיבק אותה ולחש לה באוזן…ה’ הטוב עושה הכל לטובה…אל תדאגי אבא ואמא אוהבים אותך… חיבק את אמילי, ליטף את ידה של קארן ויצא מפתח הבית….
קארן ביטלה את בת המצווה של אמילי לעת עתה…
כעבור חודש….
קארן מגיעה לבית היולדות ולאחר שעות בודדות יולדת בן חמוד ומתוק ומחליטה לקרוא לו נאבין…
כל המשפחה שמחה על הולדת הבן אך אמילי עומדת בצד…עצובה וכאובה….
כשאמילי הגיע לבת המצווה כל החברים שלה צחקו עליה שביטלו לה את הבת מצווה, אבא שלה כבר לא איתה והוא טס למדינה אחרת…
במשך שנה שלימה אמילי הייתה מאוד עצובה ומדוכאת….
כעבור שנה….
“היום יום הולדת היום יום הולדת לאמילי…. מזל טוב אמילי”
אמלי כיבתה את נרות העוגה וביקשה משאלה בלב ולא סתם משאלה אך זה לא הייתה בקשה זאת הייתה החלטה! “מהיום אני מתחילה דף חדש מספיק להיות עצובה ומיואשת מהחיים”….
אמלי לא התחרטה על החלטתה…היא ממש שמחה!!!
כעבור 7 שנים אמלי התחתנה והקימה לעצמה משפחה עם בעל ושלושה בנים.
אמלי ובעלה שון החליטו לצאת לחופשה משפחתית בצרפת….
כעבור שבוע שהמשפחה נהנתה בצרפת אמילי באה להיכנס למטוס ולפתע פתאום היא שומעת קול מוכר שקורא בשמה. היא הסתובבה אחורה וראתה אדם זקן בשם דורון היא רצה לעברו וחיבקה אותו אחרי שנים שלא ראתה את אביה….
מיררה בבכי ואמרה: “אני לא מאמינה שאני רואה אותך כל כך התגעגעתי אליך!”
“גם אני מאוד התגעגעתי אלייך… את לא מאמינה כמה בכיתי שעזבתי אותך”.
“אנא אבא בבקשה, בוא איתנו לבית אתה ואמא תתחילו דף חדש ותתחתנו עוד פעם נחזור להיות משפחה מאוחדת כמו פעם”….
לאחר שכנועים דורון הסכים להתחיל דף חדש עם קארן…
אמילי יצרה קשר עם אמה קארן וקארן הסכימה.
דורון וקארן עשו חתונה מפוארת….
לפתע אמילי ניגשה להוריה ואמרה להם בהתרגשות: “אבא, אמא אני בהריון!” “מה?!?!? “…איזה חודש את?” שאלו אבא ואמא מופתעים…
“חודש שלישי… יש לי בת”…..אמרה אמילי…
“אני רוצה לקרוא לה דפנה סינדה . דפנה כי בהתחלה זה דף וסינדה מפני שבסינית זה חדש וביחד זה דף חדש” אמרה אמילי. בהתרגשות….כעבור 12 שנים…לדפנה סינדה יש בת מצווה… בראשה של אמילי התעוררו מחשבות, מה עם בת המצווה שלי?! אך אמילי הסיטה את המחשבה, הכל לטובה והעיקר שכולנו מאוחדים שוב….
לאחר האירוע כל המשפחה התחבקה ביחד וכולם היו כאחד. אין כמו משפחה!
