שלום קוראים לי עלמה ואני רוצה לספר לכם על עצמי.
אני גרה במושב אלומים בבית קטן אבל עם נוף יפיפה ושדה ירוק.
כל יום כשאני חוזרת מבית הספר אני רצה לשדה הירוק לקטוף תותים אדומים וטעימים. אני ישנה בחדר עם אביב אחותי התאומה .
אביב אוהבת כימיה יש לה פינה עם מלא מבחנות עם נוזלים בצבעים שונים, ולי יש פינה של ציורים כי אני מאוד אוהבת לצייר, וכל השולחן שלי מלא בעפרונות ציור ודפים.
אני לא טובה בחשבון ובעברית ובאנגלית אבל אני טובה בלצייר. אני מתרגשת לספר שבשבוע הבא מתקיימת תחרות בית סיפרית של ציורים, בנושא שמיטה. ואני בחרתי לציר את השדה הירוק שבמושב שלנו.
החברות בכיתה כששמעו שאני רוצה להשתתף בתחרות החלו ללעוג לי. “מה את ילדה בכיתה א?”
“מי לא יודע לציר שדה ירוק” .הייתי עצובה מאוד כי אני מאוד אוהבת לציר וזה לא משנה בת כמה אני.
סיפרתי לאימי על מה שקרה לי. ואימי ענתה . “עלמה יקרה אל תתייחסי לכל מה שאומרים עליך, תעשי רק מה שאת רוצה ומה שאת אוהבת ובלי לפחד”. חזרתי לחדרי וחשבתי על מה שאימי אמרה והחלטתי, אני לא מוותרת! אני מציירת, ואז לקחתי את עיפרון המיוחד שלי והתחלתי לצייר. הגשתי את הציור לתחרות וחיכיתי לתוצאות.
לצערי אספר לכם שלא זכיתי בתחרות אבל לשמחתי המשכתי לעשות מה שאני אוהבת. מאחלת לכם שתעשו גם מה שאתם אוהבים לעשות ובלי להיכנע לאחרים.
