היי, שמי שחר ואני כאן לספר על איך גילו אצלי צליאק ועל הקשיים שלי. הכל קרה כשהייתי בת 6 וחצי כשעדיין הייתי בגן. כל פעם שאכלתי גלוטן זה גרם לי לא להרגיש טוב היו לי כאבי בטן קשים. אז אמא שלי לקחה אותי לרופא לבדיקת דם ובדרך הזו גילינו שיש לי צליאק כמו אחותי הגדולה.
מחלת הצליאק היא מחלה של מערכת העיכול. המערכת של חולי צליאק לא יודעת לעכל גלוטן. כתוצאה מכך הגלוטן מצטבר בקיבה ויוצר פצעים. גלוטן כולל את כל חמשת מיני דגן שהם חיטה, שעורה, שיבולת-שועל, כוסמין ושיפון. כיום מדענים רבים מנסים לפתח תרופה לצליאק, אבל עד עכשיו זה לא הצליח. לכן הפתרון היחיד הוא לשנות את האוכל לאוכל ללא גלוטן ולא לאכול גלוטן בכלל.
ביום בו גיליתי שיש לי צליאק רצתי החוצה לגינה שלי והתחלתי לבכות. למזלי הרב אחותי הגדולה שגם לה יש צליאק עזרה לי להתגבר . בשבועות הבאים התחלתי ללמוד איך להתמודד אם הצליאק. בערך שבוע לפני שהתחיל כיתה א’ פגשתי ילדה חדשה וגיליתי שגם לה יש צליאק וגיליתי שהיא בכיתה שלי. זה קצת שימח אותי שלא היה היחידה עם צליאק בכיתה. בגלל הצליאק בימי הולדת לא יכולתי לאכול עוגה. הצליאק בהחלט שינה הרבה את הרגלי האכילה שלי. פעם אחת בשנה אני חייבת ללכת לעשות בדיקת דם בשביל לבדוק את המספרים של הצליאק כדי לוודא שאין לי גלוטן בגוף. אני לא אוהבת את הבדיקות דם , מכיוון שיש לי פחד ממחטים. לפעמים זה קצת קשה שכולם חוץ ממני יכולים לאכול משהוא מסוים ואני לא יכולה ולפעמים אני קצת מתעצבנת ואומרת לעצמי למה אני למה אני דווקא קיבלתי צליאק. זה לפעמים פשוט מתסכל . אבל אמא שלי יודעת איך להתמודד עם זה והיא תמיד דואגת שיהיה בבית וגם במסיבות אוכל ללא גלוטן . בסופו של דבר אפשר להבין שזה לא תמיד קל אבל אפשר להתמודד אם זה.
