בבוקר קיצי בחופש הגדול יצאו ילד וילדה לשחק במחניים בפארק השכונתי. הילד זרק את הכדור רחוק מידי והוא פגע ב”עץ המדבר” והתפוצץ. הילד צעק בהתלהבות : “הי, זה עץ מדבר!” והילדה לא האמינה עד שהיא שמעה את הדיבור וראתה בעיניה.
העץ פנה אל הילדה ואמר לה: ” מדוע את לא מאמינה לאחיך? הוא צודק אני באמת יכול לדבר ואפילו לקרוא ולכתוב אבל אף אחד לא מבין את הכתב שלי רק בגלל שאני עץ”. הילדה הייתה בהלם מוחלט ומלמלה לעצמה “אתה באמת מדבר” והעץ ענה לה: “כן, אני מדבר” וחייך לעצמו בגאווה גדולה.
הילד ניראה מרוצה ומאושר מעצמו והוסיף “שכחתי לספר שאתה גם חזק מאוד ואת זה גם את יודעת אחותי הקטנה בגלל שהכדור נחתך לשניים”. ” נכון מאוד” ענתה הילדה.
העץ שרצה מאוד חברים כי היה לו משעמם להיות כל הזמן לבד הציע “רוצים לטפס עלי?” “אני לא יודעת לטפס” העץ צחק “מה הבעיה אני ואחיך נעזור לך”. “טוב בואו ננסה” שמחה הילדה. היא טיפסה למעלה בעזרת הילד והעץ וכשהגיעה כמעט עד לצמרת קפצה למטה בשמחה.
