היה ילד שקראו לו ירון .
ירון למד בבית ספר אילן רמון, ירון לא היה ילד טוב במיוחד. הוא עשה שטויות שגרמו לנזק .כל יום ירון קיבל מכתב הביתה .
לאבא ואמא של ירון קראו תמי ואלי .יום אחד קיבל ירון מכתב מהמפקחת הראשית לחינוך ילדים אמא ואבא של ירון הוזמנו לשיחה עם המפקחת.
“ירון זה לא יכול להיות אני ואמא מאוד כועסים”.
בבוקר ירון היה ילד טוב מאוד, הקשיב יפה, בהפסקה המורה רותי ניגשה אל ירון , “ירון, איך זה יכול להיות? אתמול המפקחת הראשית הגיעה ואבא ואמא קיבלו מכתב והיום אתה מתנהג למופת”, אמרה המורה רותי “אני אספר לך את האמת אני רוצה שאמא ואבא היו גאים בי”, סיפר ירון.
אני מבינה ירון, תקשיב לסיפור שלי.
היה ילד ושמו חנן , חנן היה ילד חצוף מאוד חנן ביקר הרבה אצל המנהלת בגלל שדיבר בזמן השיעור עם ילדים.
חנן שאל את המנהלת “איזה מקצוע אני אלמד בעתיד”.
אתה תהיה זבלן . זבלן שמעלה ומריד תזבל ” מה זה מה שאני? זבלן? זה מה שיצא ממני? זבלן? . כן זה מה שיצא ממך. בכיתה חנן עשה בלגן המורה אמרה “זה הסוף, מיד למנהלת. ההורים שלך יגיעו לשיחה מיד אצל המנהלת. אני נותנת מכתב השעיה ואני לא רוצה לשמוע על זה “. בבית אבא ואמא פתחו את המכתב . חנן קיבל מכתב השעיה לכל החיים. חנן הרגיש רע . הוא הפסיק ללכת לבית הספר “אוסישקין” והתחיל ללכת לבית ספר “הרצל”. שם יש לו חברים והוא תלמיד מצטיין.
כעבור חמש שנים, יום אחד אמא עשתה סדר בבית. חנן היה בחדרו. אמא ראתה פתק מיוחד שהיה נראה כך-
אני מנהלת בית ספר אוסישקין
לא מרשה לחנן כהן להגיע לבית הספר מסיבות שהן: פטפוט בשיעור, אלימות מילולית ופיזית.
על החתום..
אני הייתי בשוק!.
“אמא למה שמרת את זה?”שאלתי “אני לא יודעת” ענתה אמא .”אז מי שמר את זה?” שוב שאלתי לא הבנתי איך הם רוצים לראות את חנן החדש שיש זכר מחנן הישן “אבא בטח” אמא אמרה
כך נגמר הסיפור של חנן.
הבנת ירונצ’וק? שאלה המורה,
כן, מעכשיו אהיה ילד טוב. הבנתי מהסיפור שכל ילד שרוצה משהו וחדור מטרה החוד יפגע במטרה .
