היי אני יעל שנמצאת באילת והחלום שלי זה לעשות צניחה חופשית. אני והמשפחה שלי באנו לאילת בשביל היום הולדת שלי אבל ההורים שלי אומרים שזה עולה המון ויקח להם המון זמן לחסוך כסף בשביל זה ועוד רגע נגמרת החופשה רק עוד שני ימים. עוד יום אחד יש לחופשה ועדיין החלום לא התגשם. אוף זה היום הולדת הכי גרוע אבל אני בכללי גרה קרוב לפה, קרוב ממש בבאר שבע אז אני עדיין הולכת לבית ספר אוף עכשיו הלכתי להתארגן לבית ספר. טוב עכשיו אני מכינה את הכריך הטעים שלי עם שוקולד ופיצפוצי סוכריות יאמי עושה חשק לאכול את זה עכשיו. עכשיו 7.00 ואני צריכה לצאת ב-7.30 לחברה שלי נועה. אני יורדת עכשיו מקומה 14 במדרגות בלי מעלית. נועה חיכתה לי מול הכביש שפונה אל המלון. היא אמרה שהיא מתקדמת בלעדיי. אמרתי אוקי למה? אבל היא הלכה כבר. התייאשתי אולי בגלל שאני באילת היא לא רוצה להיות חברה שלי. היא עכשיו בדרך בזמן שאני כותבת את כל זה ביומן שלי טוב אני מתקדמת לבית ספר נדבר בהפסקה. אני בהלם איך הגעתי לבית ספר באיחור של 12 דקות, אבל כשהגעתי הייתי בהלם- כל הכתה והמורה עשו לי מסבת הפתעה בנושא של צניחה חופשית ועוגה עם מדבקה אכילה של מטוס. היו המון בלונים ואפילו בצורות של מטוסים וכל זה בזכות נועה שיודעת עליי הכל ועל השולחן הקטן שלי הופיעו 15,000 שקל שזה בדיוק כסף לצנחה חופשית. נועה קנתה לי ולה כרטיסים, אני בהלם אני אדבר אתכם אחרי הצניחה. וואו יהיה קשה להסביר מרוב שזה מטורף אני בהלם. ברגע שחזרתי מבית הספר ישר אמרתי להורים שלי והם הסכימו. הלכנו לאסוף את נועה, היא רצה לאוטו שלנו בשמחה גדולה, היינו שמחות בטירוף. כשהגענו לשם חיכו לנו מדריכים שהסבירו לנו על הכל ואז הם שמו עלינו את המצנח. התחלקנו לזוגות כל אחת עם מדריך בגלל שזאת פעם ראשונה וחיכינו למטוס- זה הרגע! המטוס הגיע, עלינו עליו מהר והטיסה התחילה. חיכינו עד שנגיע גבוה לשמים ואז קפצתי- זה היה מהר! המדריך אמר לי ללחוץ על לחצן בתיק כדי להוציא את המצנח, אי אפשר להסביר אפילו. פתאום זה הפך להיות איטי. לידי הייתה נועה, אמרתי לה: “נועה זה כיף ברמות על”, והיא אמרה: “נכון”. נחתנו וזה היה כיף ממש. זהו, זה היה המסע שלי. הסוף.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי