פעם אחת הייתה משפחה קטנה ולהם תינוק אחד שקראו לו יוסף. לילה אחד הסתובב שם גנב ברחוב והוא רצה לגנוב דברי ערך שעולים הרבה והוא לא מצא שום דברי ערך. הוא הביט בבניין אחד גבוה והוא ראה חלון אחד פתוח בקומה האחרונה, הוא חשב שהוא ימצא שם דברי ערך. הוא החליט לטפס עם סולם חבלים הוא הוציא מהתיק שלו את הסולם הוא החל לטפס הוא הגיע, נכנס מהחלון, ולא ראה שם כלום מחוץ תינוק שישן. בגלל שהוא לא מצא דברי ערך הוא החליט לקחת במקום את דברי הערך, את יוסף התינוק שישן.                                                                     

הוא ירד אתו בסולם למטה התקשר למונית, הגיע נהג מונית שקראו לו בשם יוחנן. הגנב נכנס למונית אחר כך יוחנן הנהג של המונית עצר, הגנב ירד מהמונית, ואז הלך למחבוא שלו איפה שהוא גונב את כל דברי הערך. הוא הניח את התינוק בעגלה שהוא גנב ממישהו, ואז הגיע היום למחרת. ההורים של יוסף התינוק חיפשו אותו בכל מקום בבית שהוא יוכל להתחבא, ההורים לא מצאו אותו והם החליטו להתקשר למשטרה.  אחרי כמה דקות המשטרה הגיעה היא שאלה איפה בפעם האחרונה היה התינוק? האם ענתה: בפעם האחרונה שאנחנו ראינו אותו זה היה במיטה שלו כשהשכבנו אותו לישון. אבל חיפשנו בכל הבית, ואפילו בחדר שלו לא מצאנו אותו. השוטר התחיל לכתוב את מה שהיא אמרה לו והוא שאל אותה את בטוחה שבדקת טוב?

האם אמרה: כן, אני חיפשתי טוב אבל לא מצאתי אותו בשום מקום.

השוטר אמר: אוקי נתחיל עם איפה שהתינוק היה בהתחלה. את אמרת שבפעם הראשונה ראית אותו בחדר, ואמרת שחיפשת טוב, אז נתחיל עם החדר של התינוק. אחרי כמה דקות הם הגיעו לחדר של התינוק והשוטר התחיל לבדוק ואז הוא הבחין בעקבות בוץ שהיו בכיוון למטה. השוטר ירד במדרגות והוא ראה עוד עקבות השוטר הלך לאיפה שהעקבות הובילו, אבל אחרי זה נעלמו העקבות. ואז השוטר הבחין בסימנים של גלגלים שהם היו גם בסימנים של בוץ.                                         

השוטר הלך בעקבות הבוץ של הגלגלים ואז נגמרו העקבות של המכונית, ואז הם ראו עוד פעם את העקבות של אותם נעליים, והעקבות נעליים היו בכניסת המערה שהייתה שם. כך הם הגיעו למי שגנב את כל הדברים. השוטר אמר לגנב למה גנבת לכולם דברים? ואז הגנב אמר כי אין לי שום דבר ולכולם יש דברים ולי אין כלום, אז חשבתי שאם אני אקח דברים ככה הם ירגישו כמה זה לא כיף להיות לבד. ואז השוטר קטע אותו: דבר ראשון, איך קוראים לך? ואז הגנב התחיל לגמגם והוא אמר שקוראים לו יונתן. ואז השוטר אמר אז למה לא ביקשת שיביאו לך דברים? ולמה סתם לגנוב לאחרים? ואז השוטר העלה רעיון שכולם יביאו לגנב משהו אחד מהדברים שלהם, והגנב יונתן יבטיח שהוא לא יגנוב דברים של אחרים ויחזיר לכולם את הדברים שלהם. הגנה ביקש סליחה מכולם, וגם ביקש סליחה מהאם שלקח לה את התינוק שלך. האם אמרה: תודה ואני סולחת לך על כל מה שעשית לנו. ואז כך זה היה, הגנב ביקש סליחה מכולם ונתן להם את הדברים שלהם, וגם הם נתנו לו משהו אחד שהוא יזכור שאסור לגנוב. וכך היה וכולם חיו אושר ואושר עד עצם היום הזה        .      

ד5

פעם אחת הייתה משפחה קטנה ולהם תינוק אחד שקראו לו יוסף. לילה אחד הסתובב שם גנב ברחוב והוא רצה לגנוב דברי ערך שעולים הרבה והוא לא מצא שום דברי ערך. הוא הביט בבניין אחד גבוה והוא ראה חלון אחד פתוח בקומה האחרונה, הוא חשב שהוא ימצא שם דברי ערך. הוא החליט לטפס עם סולם חבלים הוא הוציא מהתיק שלו את הסולם הוא החל לטפס הוא הגיע, נכנס מהחלון, ולא ראה שם כלום מחוץ תינוק שישן. בגלל שהוא לא מצא דברי ערך הוא החליט לקחת במקום את דברי הערך, את יוסף התינוק שישן.                                                                     

הוא ירד אתו בסולם למטה התקשר למונית, הגיע נהג מונית שקראו לו בשם יוחנן. הגנב נכנס למונית אחר כך יוחנן הנהג של המונית עצר, הגנב ירד מהמונית, ואז הלך למחבוא שלו איפה שהוא גונב את כל דברי הערך. הוא הניח את התינוק בעגלה שהוא גנב ממישהו, ואז הגיע היום למחרת. ההורים של יוסף התינוק חיפשו אותו בכל מקום בבית שהוא יוכל להתחבא, ההורים לא מצאו אותו והם החליטו להתקשר למשטרה.  אחרי כמה דקות המשטרה הגיעה היא שאלה איפה בפעם האחרונה היה התינוק? האם ענתה: בפעם האחרונה שאנחנו ראינו אותו זה היה במיטה שלו כשהשכבנו אותו לישון. אבל חיפשנו בכל הבית, ואפילו בחדר שלו לא מצאנו אותו. השוטר התחיל לכתוב את מה שהיא אמרה לו והוא שאל אותה את בטוחה שבדקת טוב?

האם אמרה: כן, אני חיפשתי טוב אבל לא מצאתי אותו בשום מקום.

השוטר אמר: אוקי נתחיל עם איפה שהתינוק היה בהתחלה. את אמרת שבפעם הראשונה ראית אותו בחדר, ואמרת שחיפשת טוב, אז נתחיל עם החדר של התינוק. אחרי כמה דקות הם הגיעו לחדר של התינוק והשוטר התחיל לבדוק ואז הוא הבחין בעקבות בוץ שהיו בכיוון למטה. השוטר ירד במדרגות והוא ראה עוד עקבות השוטר הלך לאיפה שהעקבות הובילו, אבל אחרי זה נעלמו העקבות. ואז השוטר הבחין בסימנים של גלגלים שהם היו גם בסימנים של בוץ.                                         

השוטר הלך בעקבות הבוץ של הגלגלים ואז נגמרו העקבות של המכונית, ואז הם ראו עוד פעם את העקבות של אותם נעליים, והעקבות נעליים היו בכניסת המערה שהייתה שם. כך הם הגיעו למי שגנב את כל הדברים. השוטר אמר לגנב למה גנבת לכולם דברים? ואז הגנב אמר כי אין לי שום דבר ולכולם יש דברים ולי אין כלום, אז חשבתי שאם אני אקח דברים ככה הם ירגישו כמה זה לא כיף להיות לבד. ואז השוטר קטע אותו: דבר ראשון, איך קוראים לך? ואז הגנב התחיל לגמגם והוא אמר שקוראים לו יונתן. ואז השוטר אמר אז למה לא ביקשת שיביאו לך דברים? ולמה סתם לגנוב לאחרים? ואז השוטר העלה רעיון שכולם יביאו לגנב משהו אחד מהדברים שלהם, והגנב יונתן יבטיח שהוא לא יגנוב דברים של אחרים ויחזיר לכולם את הדברים שלהם. הגנה ביקש סליחה מכולם, וגם ביקש סליחה מהאם שלקח לה את התינוק שלך. האם אמרה: תודה ואני סולחת לך על כל מה שעשית לנו. ואז כך זה היה, הגנב ביקש סליחה מכולם ונתן להם את הדברים שלהם, וגם הם נתנו לו משהו אחד שהוא יזכור שאסור לגנוב. וכך היה וכולם חיו אושר ואושר עד עצם היום הזה        .