היה פעם ילד שקראו לו שרוליק. הוא היה ילד רגיל לגמרי, ילד שאוהב לשחק כדורגל ולאכול קורנפלקס עם חלב. הכל היה נורמלי, עד שבוקר אחד שרוליק התעורר והרגיש “עקצוץ” מוזר באצבעות.
פתאום, הוא התחיל להשתולל. הכריות עפו באוויר, הכיסאות רעדו, והוא פשוט לא הצליח להפסיק. אבא ואמא נבהלו מאוד. הם לקחו אותו לרופא הכי מפורסם בעיר, אבל בדרך למרפאה קרה דבר מדהים: שרוליק פשוט נעלם. הוא הפך לשקוף כמו זכוכית! אמא ניסתה לתפוס את היד שלו, אבל היד שלה עברה דרכו כמו שהוא היה מאוויר.
שרוליק גילה שהוא יכול להיות בלתי נראה, וזה גרם לו להיות שובב במיוחד. הוא היה מסתובב בשוק, מפיל ערימות של תפוזים וצוחק כשכולם חיפשו מי עשה את זה. הוא נכנס לבתים, הזיז רהיטים והפחיד את השכנים שחשבו שיש רוח רפאים בשכונה.
במשך שנים, ההורים שלו ניסו הכל. הם אפילו בנו לו חדר מיוחד במרתף עם צעצועים וספרים, כדי שלא יעשה צרות בחוץ. לאט לאט, שרוליק נרגע, והכוח השקוף שלו נעלם. הוא חזר להיראות כמו ילד רגיל.
כשהגיע לגיל 15, ההורים שלו כבר היו עייפים וזקנים. הם החליטו לשלוח אותו לפנימייה, אולי שם הוא ימצא חברים חדשים ויתחיל דף חדש.
אבל יום אחד, בשיעור היסטוריה משעמם במיוחד, שרוליק הרגיש שוב את העקצוץ. פתאום – פוף! הכיסא שלו נשאר ריק. המורה צעקה: “שרוליק, איפה אתה?!”, אבל שרוליק כבר היה בחוץ, חזק ושובב יותר. הוא התחיל להרוס כל מה שהיה בדרכו, והפעם אף אחד לא הצליח לעצור אותו.
כשכבר נראה שאין פתרון, הגיעו הדודים שלו – דודה רחלי ודוד ברוך. הם לא נבהלו, דודה רחלי אמרה :” “אנחנו מכירים את זה” . מסתבר שבמשפחה שלהם, פעם, נולד ילד עם כוח השקיפות. הם הגיעו עם מזוודה ישנה ובה ספרים ישנים שמסבירים איך להשתלט על הכוח.
הדודים לקחו את שרוליק למרתף מיוחד בביתם. שם, הם לא רק נעלו אותו, אלא התחילו ללמד אותו אימונים מיוחדים: איך לנשום עמוק כדי לחזור להיות ילד רגיל, ואיך להשתמש בשובבות שלו לדברים טובים. שרוליק התנגד בהתחלה, הוא הפיל להם מדפים וניסה לברוח דרך הקירות, אבל הדודים ידעו שזה יקח זמן.
עד היום, שרוליק חי אצל הדודים. לפעמים הוא ילד רגיל, ולפעמים, ברגע של כעס הוא פתאום נעלם שוב. הדודים עדיין שומרים עליו ומחכים ליום שבו הוא ילמד לשלוט בכוח שלו לגמרי. האם הוא יחזור להיות ילד רגיל לתמיד? אף אחד לא יודע…
